פרק מספר:

גנאולגיה בבלית / זהבה ברכה

מעקב מרתק אחרי ההיסטוריה של היהודים בעיראק לדורותיהם נערך על ידי העיתונאי והחוקר יעקב רוזן-קניגסבוך, דיפלומט בגמלאות שהיה שגריר ישראל בירדן בתחילת שנות האלפיים. רוזן-קניגסבוך חקר לעומק את שמות המשפחה של יהודי בבל ובקיץ 2020 הוא פרסם רשימה של 733 שמות של משפחות שחיו בבגדאד בשנים 1874 עד 2001 .המקורות העיקריים לרשימה היו שתי חוברות שפרסם הרב הראשי של בגדאד, בכור חוצין, בשנים 1892 ו-1896 ובהן שמות צעירים בגדאדים בגיל גיוס שזכו הרברט סמואל העלה רעיון להקדיש את הכסף לבית ספר משותף לערבים ויהודים, אבל הזמן חלף והחלטה לא התקבלה, ובינתיים הוחלף הנציב הבריטי בארץ ישראל סר הרברט סמואל, הנציב העליון הראשון של בריטניה בארץ ישראל הבבלים החדשים הבבלים החדשים 55 54 לפטור משירות בצבא התורכי; רשימה חלקית שהוכנה בשנת 1910 לבקשת החוקר דוד סלימאן ששון ושפורסמה רק בשנת 1955 ;קלסר של ממשלת עיראק ובו שמות יהודי בגדאד שאזרחותם נשללה מהם בתוקף חוק משנת 1950 .רוזן כתב, כי בעבר, השימוש בשמות משפחה לא היה נפוץ וגם לא היה חובה ואנשים זוהו לרוב על ידי סביבתם, על פי שמם, שם אביהם, מקצועם או תכונת גוף או אופי. לעתים אנשים זוהו או כונו על פי מקום מוצאם. השינוי החל רק כאשר אנשים נזקקו לתעודות רשמיות כמו דרכון או תעודת זהות, וגם אז הרישום לא היה שיטתי. את שמות המשפחה אפשר לסווג לכמה קטגוריות עיקריות. שמות הנגזרים משם אב קדום ומכובד כמו ששון, יחזקאל וח'צ'ורי )כדורי( או אם קדומה ומכובדת כמו זוביידה, תפאחה, מזאלה ומתאנה. שמות של בעלי מקצוע הלקוחים מן השפה הערבית כמו נג'אר, צאיג, ח'באז, פתאל או ערבית עם סיומת התורכית ג'י או צ'י המצביעה על עיסוק או מקצוע כמו שכרג'י, אזאצ'י, ח'לאצג'י, מוזיקג'י ואוטג'י. שמות עם הסיומת התורכית לי מצביעים על מקום מוצא כמו כרכוכלי, חלבלי, בומבאילי. ויש שמות עם סיומת י' "אנחנו התלמידים אוהבים את מלכנו, פייצל השני", מתוך ספר לימוד עברי לבית ספר יסודי ששמו "אלפא ביתא" ונמצא במרתפי המוחבראת. כמעט מכל העותקים נתלשו עמודים 73 ו-74 ,משום שהכילו הכרזת נאמנות למלך פייסל השני, אותו הוציאו להורג מורדים בהפיכה הצבאית של 1958 .מימין – בית הכנסת עימאד לוי, שהגיע לישראל בשנת 2010 , קיבל את הכינוי "העיראקי האחרון". היו תקופות ששימש חזן, גבאי, שוחט, קברן ומנהל של הקהילה הקטנה שנותרה בבגדאד הבבלים החדשים הבבלים החדשים 57 56 הערבית המצביעים על מקום המוצא כמו חלבי, חלביה, מוצלי, אסטנבולי, ארבילי או בצרי וכמובן אלו שהגיעו מפרס כמו שיראזי, רשתי, דשתי ועג'מי. לא חסרים גם שמות עבריים הקשורים לדת ולפולחן: סופר, שוחט, גבאי, שמאש, חזן. קטגוריה אחרת היא שמות משפחה על פי תכונות אופי או מומים כמו אלאקרע, אלאביד, אלאסוד, אלאערג'. וכמובן הקטגוריה הססגונית של סוחרים ורוכלים שעיסוקם הפך גם לכינויים ולעיתים לשם משפחתם כמו אבו אלסמכ, אבו אלסגאיר, אבו אלתמן ואבו אלפאג'ה. שמות אלו נעלמו בישראל אם כי פה ושם אפשר למצוא מצבות בבתי העלמין בישראל מתחילת שנות החמישים הנושאות שמות אלו. רבים משמות העולים השתבשו בעת הרישום בארץ בשל חוסר שפה משותפת בין הפקידות לעולים. ההשוואה לאינדקסים של שמות משפחות בקהיר, אלכסנדריה ודמשק מעניינת במיוחד. ככל שהקהילה ותיקה ומבוססת יותר, מספר שמות המשפחה קטן יותר, בהשוואה לקהילות מהגרים שזה מקרוב נוצרו. בבגדאד של 1947 חיו קרוב ל-80 אלף יהודים ואותרו 733 שמות משפחה. בקהיר ובאלכסנדריה התקיימו באותה שנה קהילות שמנו כ-40 אלף נפש כל אחת ונמצאו 150,2 ו-680,1 שמות משפחה, בהתאמה. בדמשק, ל-14 אלף נפש אותרו 445 שמות משפחה. המספרים מדברים בעד עצמם.