מגמת תאטרון מעניינת/ ראובן שבת 

בבית הספר התיכון "ויצו גן ונוף" בפתח תקווה קיימת מגמת תאטרון מעניינת ומיוחדת. המגמה קיימת כ-15 שנה.מורי המגמה הם  סיון הכוכבי  וישי בריסי , המכהן גם כראש המגמה.  סיון היא בוגרת "בית צבי"  מסלול משחק, תעודת הוראה  מסמינר הקיבוצים, ותואר שני  בפסיכו דרמה מסמינר הקיבוצים.

ישי הוא  בוגר תואר ראשון במסלול בימוי  והוראת תאטרון בסמינר הקיבוצים, מורה למשחק ובמאי תאטרון בעצמו.

נסיונם המקצועי של השניים ניכר היטב בפירות יצירה שהועלו על ידי תלמידיהם וזכו להוקרה רבה.

מסלול הלימודים , כמגמה הוא מכיתה י' ומעלה. לומדים בה כ-50 תלמידים. תוכנית הלימודים כוללת מלבד המסלול העיוני  הרגיל, גם מסלול מעשי המעלה הצגות שונות לאורך השנה ומוכיח את עצמו היטב, הן בליהוק המשחק, והן באיכויות הטובות מאוד של התלמידים.

תפיסת העולם של שני מורי המגמה ,ניכרת היטב בעבודה התיאטרלית. ההצגות זכו לתשבחות ולעניין.

עובדה מעניינת היא שההצגות מועלות בשתי אולמות השוכנים במתחם בית הספר, הבנויים נכון ויש בהם אלמנטים מובנים היטב של במה, סאונד, תאורה, שנראה כי עולים אפילו על במות מסחריות של תאטראות קטנים, המציגים מחזות פרינג'. האולם הראשון בנוי היטב להעלאה של מחזות ודרמות עם מספר שחקנים והאולם  השני, בנוי היטב למונודרמות עכשוויות( בנוי מעגלית) וגם להצגות וידוי.

בתפיסתם של מורי המגמה, ניכרת תפיסה מודרנית של תאטרון.

כל אחד מהם מביא והביא עימו תפיסה עצמאית, אבל כזו הקשורה במישירין לחוקי המשחק התיאטרלי וגם לחוקי הבימוי בתאטרון, היוצרים מחד-חדשנות משמעותית מבלי שזה יקבע חדשנות יתר או שמרנות יתר.

כך, באיזון מעניין הצליחה מגמת התאטרון ליצור מקוריות, ייחוד, עבודה תיאטרלית נכונה.

סיון הכוכבי : "היחס שלי מבחינת הערכה כמורה, וכבמאית הוא לחנוך לוין. מחזה כמו "מלאכת החיים" וכמובן מחזות נוספים, מעלים על נס כתיבה מדהימה ודמויות מעולות.  לוין, הצליח לשלב דמויות שוליים חברתיות, מעין עלובי נפש, מסכנים ולהציג אותם( למרות הגסויות) בצורה לירית ,כמעט שירית. הכיוון הזה משך את התלמידים, סיקרן אותם והעבודה שנעשתה ביטאה זאת היטב בצורה מוצלחת למדיי. השיטה של סטניסלבקי היא בעיניי שיטה תרפויית ולא רק תיאטרלית. היא מהווה כלי ביטוי אישי, פסיכולוגי, דרמטי כמובן ויוצרת מוטביציה למשחק, שגובר על ניכור שאולי קיים בסגנונות תאטרון אחרים. שקספיר על שלל מחזותיו והדרמות שלו, מביא אותנו להכרת החוזקות והחולשות האנושיות, מבלי שתהא שם שורה אחת מיותרת, לעצב או לשמחה. לצחוק או לבכי. לזעם או להתרוממות רוח. 

ישי בריסי :" העבודה של חנוך לוין בהחלט מהווה כר פורה ליצירה כאן ובכך אנו מסכימים לחלוטין. נקודת המבט שלי, היא ביחס לכתיבה של לוין- עיסוק בחיים עצמם דרך תימה וריתמוס של סיפורים אנושיים, הכי אנושיים שמפעפעים כל העת על הבמה. סיפורים קומי-טרגיים. לעיתים טרגיים ממש שבהם מחפשים אחיזות במה שקשה לעיתים להיאחז בו. הבימוי, עבודת המשחק האיכותית, מעמידה את התלמידים בפני בגרות חיים משמעותית דרך ההצגות והמשחק, וכמובן שזה גם כלי תיאטרלי להצטיינות שלהם, בתחום.

אני מחובר גם לעבודה של פינה  באוש, יוצרת ,רקדנית וכוריאוגרפית מגרמניה שהשפיעה מאוד על סגנון ייחודי בעולם התאטרון: תאטרון-מחול.היא משלבת בצורה מיוחדת מאוד , מקצועית ביותר, בוודאי מעוררת התפעלות רבה, בין משחק תאטרלי למחול. השילוב הזה יוצר הן תנועות מיוחדות, יוצאות דופן ורבות ערך וגם שילוב מהותי של טקסטים בעלי ערך מוסף ומשמעות. בוודאי שהכרה ויישום כללי עבודה זו במגמה, שיפרו, שדרגו, יצרו ערך משמעותי בעבודת התלמידים בכללותה.

הייתי מוסיף  לכך את הקלאסיקות העל זמניות של סופוקלס הדנים בטבע האדם ומשחקו על בימת העולם

בסך הכל המטרה שלנו היא להצעיד קדימה את התלמידים. לתת להם ליצור תאטרון עכשווי ואמת בימתית, אבל בלי לוותר על שורשים קלאסיים שבעיננו הם הכרחיים וחשובים מאוד. לתלמידים כאן יש פוטנציאל נהדר. גילינו ונוכחנו בכך, בכל זמני העבודה שלנו איתם וזה בוודאי מציב את המגמה כאן כמגמה ייחודית ומעניינת מאוד."

המידע על תוכנית הלימודים וההצגות:

תלמידי שכבת י"ב במגמת התיאטרון של כפר הנוער ויצו גן ונוף בפתח תקווה הציגו שני מחזות מרגשים העוסקים בקבלת האחר והשונה. הצגת המחזות נערכה במסגרת בחינת הבגרות המעשית בתאטרון לתלמידי המגמה  בשכבת י"ב.
תלמידי המגמה התחלקו השנה לשתי קבוצות והעלו שתי הפקות: האחת המחזה 'הבחורות בדלת ממול' מאת תום גריפין, והשנייה המחזה 'מישהו ימות בסוף' מאת מאור זגורי.
המחזה 'הבחורות בדלת ממול' עוסק בארבע בנות-נשים מאותגרות שכלית ונפשית המתגוררות בדירה רגילה בקהילה ואיתן מדריכה שמסייעת להן בהתמודדויות עם הקשיים המורכבים של החיים; המחזה 'מישהו ימות בסוף' מציג שמונה סיפורים אישיים של צעירים בעיר הגדולה המתלכדים יחד לכדי סיפור אחד מרתק על הקשיים והריגושים של שנות ה- 20. המחזה עבר עיבוד מחודש בעקבות אירועי ה7 באוקטובר ואירועי נובה.

התלמידים הקדישו את ההצגות לרות פרץ ז"ל בת ה- 16 שנרצחה במסיבת הנובה שלמרות מוגבלותה הפיזית היא לא הפסיקה לרקוד עם אביה, לנויה דן ז"ל בת ה- 13 שהיתה על הרצף האוטיסטי ונרצחה בבית עם סבתה בניר עוז, ולכל בעלי המוגבלויות שלא מפסיקים לחלום, גם אם זה רק בראשם ובליבם.

השחקנית עדן שלום ששיחקה במחזה 'מישהו ימות בסוף' ואף היתה אמונה על הדרמטורגיה  בהצגה אמרה: "ההצגה גרמה לי להרגיש את הקושי ואת המורכבויות שיש בחיים, למדתי להכיר צדדים שונים בחברה, בעלי מוגבלויות, קושי כלכלי, קהילת הלהט"ב ועוד. יש כל כך הרבה מורכבות בכל מה שנוגע במימוש האהבה וזה נושא מצמרר עבורי. בחרנו להעלות את ההצגה הזו כי היא נוגעת בכל כך הרבה נושאים רגישים וחשובים שלא צריכים לרדת מסדר היום. ההצגה הזו מורכבת מכמה סיפורים שכולם מתחברים ביחד, בסופו של המחזה, והכל מתקשר להכל בזכות נושא האהבה וההשלכות שלה."

השחקנית הילה יהודה ששיחקה במחזה "הבחורות מהדלת ממול' ואף ביימה אותו אמרה: "ההצגה גרמה לי להרגיש כאב כי הבנתי באמת כמה אנשים יכולים להיות חסרי סבלנות כלפי אנשים בעלי מוגבלויות ובחרנו דווקא בהצגה הזו מכיוון שרצינו להראות את ה-'אחר' בחברה. כולנו מגוונים וכולנו בצבעים שונים זאת אומרת כולנו שונים במראה ובאופי, ודווקא עכשיו בתקופה כל-כך קשה אנחנו צריכים להיות אחד בשביל השני."

אל הבחינה הגיע בוחן ממשרד החינוך שצפה בהפקות ואח"כ ניהל שיחה עם כל אחד מהמשתתפים, על התפקיד אותו שיחק במחזה ועל התפקיד הנוסף שהיה לו בהפקה: בימוי, עיצוב תפאורה, עיצוב תלבושות, עיצוב סאונד, עיצוב תאורה, הפקה ודרמטורגיה – אמנות הקומפוזיציה של הדרמה והצגת מרכיביה המרכזיים של הדרמה על הבמה.
במהלך הימים, שקדמו ליום בחינת הבגרות, הועלו ההצגות בכפר הנוער מספר פעמים בפני הורים, מורים, אורחים תלמידים וחניכים. אל ההצגות שנערכו לפני הבוחן (בחינת הבגרות עצמה) הוזמנו לצפות תלמידי מגמת התאטרון בשכבות י' – י"א.

במגמת התיאטרון ניגשים ל-  5 יחידות לימוד, המורכבות מ- 3 יחידות עיוניות ו-2 יחידות מעשיות. בכיתה י' בתחום העיוני לומדים את שפת התיאטרון ומרכיביה, קוראים מחזות ומנתחים אותם, וצופים בהצגות בתיאטרון מקצועי לאורך השנה. בתחום המעשי עובדים על דמויות בכל מיני שיטות: עבודה עם חפץ, תנועה, קול ועוד. ההתנסות המעשית בשנה זו היא על ידי תרגילים שונים ומגוונים. בכיתה י"א מעלים הילוך בלימודים העיוניים ולומדים על טרגדיה וקומדיה, שייקספיר ותיאטרון יווני. במהלך שלוש השנים , צופים ביותר מעשר  הצגות ומגישים דוחות צפייה. נבחנים ביחידה המעשית הראשונה – דיאלוגים  ומונולוגים . בכיתה י"ב לוקחים את החלק המעשי צעד קדימה ומעלים הפקות בגרות . גם בשנה זו לומדים לימודים עיוניים בתחומים שונים: תיאטרון ישראלי, ז'אנרים בתיאטרון ועוד.