על ההצגה משנכנסת הדר מרבים ב... בתאטרון החאן/שושנה קרבסי
אנו עדיין קרובים אצל יום האישה הבינלאומי שחלף לו לפני ימים ספורים והצגת היחיד הקטנה והחיננית ״משנכנסת הדר״ של הסטנדאפיסטית הדר גלרון הגיעה בתזמון מושלם לפתחי. ההצגה בהחלט נוגעת בעולם האישה, כשהשחקנית והכותבת מתארת את מסעה האישי בחייה מתוך שאיפה שלה להעיד על הכלל.
ההצגה רבת חן, קולחת, והציפיה לפי שם ההצגה ״משנכנסת הדר״ לשיח מתריס או קיצוני אינה מתממשת. יותר משיש בצגה זו להעיד על מהפכה פמיניסטית גדולה במגזר הדתי על הספקטרום הרחב שלו יש בה להעיד דווקא על מסע אישי של אישה, להתמקמות מחודשת בשורשיה, באמונתה, בחייה, כאדם ככלל וכאישה בפרט ולאחר התבוננות בסיפורן של נשים מקראיות.
מי שיחפש מסר פמיניסטי גדול ומהפכני בתוך הסיפור האישי של הדר ימצא דווקא כי מסע אישי שמשותף לרבים ולרבות הוא העיקר אך אינו מעיד על מהפכה גדולה. התמה המרכזית של ההצגה אינה הפמיניזם לכשעצמו אלא קריאה לכל אישה (וגם לכל איש בעצם) לצאת למסע של חיפוש עצמי, של מציאת המקום הנכון לו/לה בכל ההיבטים של החיים: יחסי זוגיות, יחס למורשת, אמונה ודת ובחינה מחודשת של הדגמים הנלמדים בעין בוגרת ופיכחת.
הניסיון של הדר להאיר דמויות מקראיות כגון אסתר המלכה או רחב הזונה באור פמיניסטי לא ממש יוצר תמונה ברורה ואמינה של פמיניזם, לכל היותר מביא להרהור על הגרסאות החינוכיות והאמוניות שחונכנו להם בבתי הספר הן בציבור החילוני והן בציבור הדתי, בכל זאת אנחנו כבר לא ילדים, וכשאומרים לנו שרחב היתה זונה היא היתה מה שהיתה לא פחות ולא יותר....
הניסיון של הדר להראות את הנשים המקראיות הללו כנשים חזקות ועצמאיות שנטלו את גורלן בידן מזכיר לנו דווקא כי נשים אלו חיו בחברה פטריארכלית ושחברה זו כפתה עליהן הישרדות, אסתר באמצעות נישואין לרב כח ורחב כאשה שאינה תחת רשות זכרית, כאשה במעמד תת חברתי הנאלצת למכור את גופה כדי להתקיים.
הנקודה שעוררה מחשבה מעניינת בהצגה זו היא ההתייחסות של הדר לפיוט/מזמור ״אשת חיל״ ממקורותינו. הדר סיפרה שאביה היה שר מזמור זה לאמה ושהיא עצמה ציפתה וייחלה ליום שכשתתנשא והיה מי שיזמר זאת לה כסמל להערכה ולחכמת נשים מלומדה. והנה, סיפרה הדר, כי ביום ששר לה בן זוגה את המזמור, הקשיבה לראשונה למילים באופן עמוק ונפלה עליה תובנה כי מדובר בשבחים למצב של עבדות - האשה כעבד: שימו לב:
אשת חיל
מן המקורות
| |||
|
