מסה:

הספיץ' על פיץ'-תקופת המיאו/ אורה עשהאל

החיים שלי מנוהלים על ידי המורים הטובים שהיו לי.

אחד מהם הוא פיץ', שפרוותו בצבע אפרסק, והשייך למשפחת בִּתי. הוא חי בחברת בני הבית, עם עוד 4 או 5 חתולים בוגרים, ולעיתים תינוקות חתולים שבאומנה.

פגשתי בפיץ' לאחר שהתאלמנתי, לאחר שנפלתי, שברתי את האגן, ונזקקתי לטיפול והחלמה.

באחד משלבי השיקום, ביליתי כ-10 ימים בבית הבת שיושביו היו בעבודתם במשך כל היום. חייתי בחברת החתולים והמטפלת, שסיפקה את ארוחותיי והתלוותה להליכותיי בחברת ההליכון. באותה עת נזקקתי לליווי כדי לצאת מהחדר לבית, ולהיות בגינה הקטנה. המטפלת עזרה לי וטוב היה שהיא לנה במקום אחר. חדרי היה במפלס הכניסה, הגינה, המטבח וחדר המגורים. הייתי בדירונת קטנה שבה חדר רחצה, שירותים וחדר מרווח ונוח, הנפרדת משאר הבית.

שני הבנים הבוגרים במשפחת בתי, העוסקים ברפואה, כבר לא גרים בבית. רום, הבן הצעיר, עסוק בעבודתו, במחשב שלימד אותו את השפה האנגלית, בה הוא משתמש בשוטף, ולעיתים בחתולי האומנה שהוא מציל. הבטחתי לו, בזמן שהותי, שאכתוב speech על peach.

למדתי את שמות החתולים ואורחותיהם. לכל אחד אישיות ומקומות משלו, וכולם מתחרים על תשומת הלב, המזון וחיבת בעלי הבית.

מסתבר שהחדר בו התארחתי משמש כטריטוריה של פיץ', זכר בוגר, אדמדם-לבנבן, פרוותי, יפה-תואר ומפונק. פיץ' רגיל להיכנס ולצאת בחדר שיועד לי, להשתרע על המיטה והכורסה כפי שנוח לו, ובעיקר להשתמש בחלון ליציאה וכניסה מהבית. אין לו התחייבויות, מחשב, טלפון נייד, בגדים, רכוש, הוא מקבל את כל צרכיו בבית בתי. הוא יוצא וחוזר כשנוח לו ולא מתחשב באחרים.

אני אוהבת בעלי-חיים, בוודאי חתולים. ביני ובין פיץ' נוצרה תחרות על הטריטוריה. הוא רגיל שבשעות היום המיטה והכורסה עומדות לרשותו, ובלילה הוא יכול להתלטף עם הישנים במיטה. זה לא התאים לי בלשון המעטה. לאחר מספר התנסויות דרמטיות, בהן הדגים לי את אדנותו, והשתלט על המיטה, הכורסה, החלון וכל החדר, למדתי לסגור את הדלת והחלון ולהראות לו מי השליט בחדר. לעולם לא אשכח את מורי ורבי החתול פיץ' שלימד אותי: יצור צריך לטפל בעצמו – בכל צרכיו, כולל בקבלת חופש, תשומת לב, אהבה, אפילו פינוק. לעולם לא אשכח את תרומתו של פיץ' להחלמתי, לאהבת החיים שלי, להרגליי ולבריאותי הגופנית והנפשית.

תורה לך, מורי ורבי, פיץ'.