רשימה:                    

על צ'רלי ביטון ולזכרו / עמיקם יסעור  

 

צ'רלי ביטון , יליד 1947, היה בן 12 כאשר התחולל מרד ואדי סאליב בחיפה. שנה קודם הופיעו ספרים כמו : ימי צקלג, החיים כמשל. באותה שנה הופיע מקרה הכסיל של א. מגד.  רחוב המדרגות, הרומן החברתי של יהודית הנדל, הופיע 4 שנים קודם.

 המרד אירע  בעשור השקט ביותר בתולדות המדינה בין מבצע לסיני למלחמת ששת הימים, ושנה לפני לכידת אייכמן, פרשת יוסל'ה שוכמכר ,ושנה שנתיים ללכידת מרגלים כמו :ישראל בר, אהרן כהן. קורט סיטה. על המרד כתבו בין היתר :יפעת וייס,  בתו של שבח. נחמיאס ושפיגל, צבי ברזילי ,איש קריית חיים ,שהיה סגן ראש העיר בחיפה והתגורר בקריית חיים. גבריאל בן שמחון ,בן השכונה, כתב רומן על רקע המאורעות.

כתבו עוד רבים אחרים,. כולל פרק בספרו של סמי שלום שטרית "המאבק המזרחי בישראל". שהופיע ב 2004. לדויד בן הרוש ,מראשי המרד, הייתה תוכנית חברתית מרשימה. לתיקון המצב.  הועדה לאחר מרד ואדי סאליב ,שבראשה עמד השופט עציוני ,הגישה תוכנית חברתית שיכלה למנוע את תסיסת תנועת הפנתרים מאוחר יותר. נכדו של עציוני הוא אחד המועמדים לראשות העיר חיפה וכבר היה סגנה של קליש.

 

ביטון היה בן 24 כאשר הוקמה תנועת הפנתרים השחורים ב 1971. בן 26 כאשר הפנתרים רצו לכנסת והיו על סף כניסה. ובן 30 כאשר נבחר לכנסת, והיו כל מיני מפונקים שצחקו על הכפכפים שלו, או כעסו על פעילותו המיוחדת.

 

בשנת ,1993 נפטר בגיל 62 איש הפנתרים ויקטור תייר . בשנת 2007 נפטר סעדיה מרציאנו בשנת 2019 נפטר בגיל 75 ,כוכבי שמש שהיה קשיש מביטון בשלוש שנים ויחד פעלו במפלגת חד"ש. ייבדל  לחיים ארוכים ראובן אברג'יל, יליד דצמבר 1942, ,המבוגר משמש ,ביטון ומרציאנו.

.

תנועת הפנתרים השחורים הוקמה ב 1971.  באמצע מאי אותה שנה דוכאה אחת מהפגנותיהם  באכזריות יתרה.  אחר כך הייתה הפגישה המפורסמת עם גולדה.  בספטמבר 73 הם היו מלאי תקווה כאשר קיבלו אחוז נקודה שבע בבחירות להסתדרות. כמו תנועת מוקד שגם היא הופיעה לראשונה על הבמה. בבחירות לכנסת בדצמבר אותה שנה קיבלו  13 אלף קולות  חסרה להם עשירית האחוז כדי להיכנס לכנסת. גם המשטרה סייעה בכך בהקימה תנועה בראשות אדי מלכה, פנתרים כחול לבן ,כדי להפריע ולפצל קולות. מוקד של פעיל ומיקוניס קיבלה 22 אלף קולות  ורצ של אלוני ,שהופיעה לראשונה 35 אלף קולות, כולל מרשה פרידמן החיפאית  הפמיניסטית שניצבה במקום השלישי.

 

ב 1977 חבר מרציאנו לשל"י הציונית יחד עם פעיל, אליאב, אבנרי.צ'רלי ביטון וכוכבי שמש חברו לחד"ש שהקימה רק"ח עם  כוחות חברתיים רדיקליים. ביטון היה חבר כנסת פעיל.משך 15 שנים.

 

על הפנתרים  השחורים כתב רבות סמי שלום שטרית יליד 61 (כמו אובמה) בספרו המאבק המזרחי בישראל.  2004. הסוציולוגית הרדיקלית דבורה ברנשטין פרסמה מאמר במגמות כ"ה 1959. וכן מאמר בספר ספר שנקרא  העשור השלישי שערכו צ. צמרת, ח. יבלונקה. גבריאל בן שמחון בן השכונה כתב רומן על המרד.   יש גם ספר של מ. הופנונג. וספר של ניצה אראל על תנועת מצפן. /הייתה  קשורה לפנתרים. ב 2002 נעשה סרט בשם "שמעת על הפנתרים."

 

בשנים מאוחרות יותר הופיע עיתון מחתרתי שערך דויד חמו מקריית אתא בשם עיתון אחר. עופר ברונשטיין, קים  תורתי ובן דרור ימיני יסדו עיתון חברתי בשם "הפטיש" ,שהופיע בשנים 89-93. על פערים חברתיים ניתן למצוא גם ברומנים כמו : גשר של מילא אוהל,  המחצבה של אהוד  בן עזר, המעברה של שמעון בלאס,. שווים ושווים יותר, פחונים וחלומות של סמי מיכאל ,תרנגול כפרות של עמיר  האסופים של ל. חקק  ועוד.

 

ב2017  כתבתי בפייסבוק : אני מעדיף את צ'רלי ביטון על פני ועדת ארז ביטון. כתבתי משפט זה מתוך התנגדותי לשינויים שהציעה הוועדה בתוכנית הלימודים בספרות. עיקר הדגש שלי הוא בנושא השוויון והקיפוח החברתי ומכאן הזדהותי עימו.  

 

ב 2011-2016 השתייכתי לקבוצת יוצרים חיפאי. קבוצה יהודית ערבית אשר כללה גם את סלמן נאטור ואת האקו-פמיניסטית והיוצרת הספרותית ,ד"ר עדנה גורני. בערב קבוצתי לסיום פעולת הקבוצה קראתי קטע שנקרא ,קולות מן הוואדי -טקסט דמיוני ,על ואדי סאליב.  כללתי שם טקסט כמה מילים שנושא  לכאורה ,צ'רלי ביטון   והנה הציטוט:  : "ושום לקח לא נלמד. כמו הבורבונים לא שכחו ולא למדו דבר. תריסר שנים אחר כך חודש מאי  הפגנה  גדולה בירושלים. האלות, הסוסים. המעצרים".   קולו של צ'רלי ביטון מופיע כאן יחד עם קולותיהם של : הלך, רוח העיר, מקהלה יוונית, אדריכל חברתי, פקיד, אלקריף, דויד בן הרוש, השופט עציוני.

 

הערב התקיים במרכז מוסאווה. זהו אותו מקום אליו הועברה בפברואר האחרון השקת "אפירוגון" הספר מעורר הסקנדל על שני אבות שכולים יהודי  פלסטינאי לאחר שנאסר על קיומו בבית הגפן.

 

לא הכרתי את צ'רלי ביטון אישית.

 אך אנסה לתאר את מאפייניו כפי שנתגלו לי מקריאה ומצפייה בטלוויזיה.  אכפתי, בעל לב חם, לוחם נאמן על עקרונותיו, פרובוקטור, מעורר השראה, יודע להתאים עצמו לפעילות פוליטית ארוכת טווח. – עובדה – היה חבר כנסת במשך  15 שנים עד 92. צ'רלי יחד עם כוכבי שמש שבר את הסטראוטיפ של מזרחי ימני והצטרף לחד"ש. הוא זכה שם ליותר כבוד ויותר  שיתוף פעולה ממה שזכה סעדיה מרציאנו חברו שהצטרף לשל"י. צ'רלי הוא מחלוצי המאבק החברתי לשוויון חברתי כלכלי .הוא בא מתוך השכונה אבל העלה בעיה לאומית חברתית בעלת חשיבות ממדרגה ראשונה. בניגוד לדויד בן הרוש הוא הצליח בשליחותו. צ'רלי וסעדיה לא נשברו גם לאחר אי הצלחתם להיכנס לכנסת ב 1973 ובזכות התמדתם הגיעו לכנסת. צ'רלי גם היה מעורב במגעים לשלום עם פלסטינאים.  הוא לא הסתפק רק בתיקון החברה כאן. גם עובדה זו מוסיפה לגדולתו.

 

צ'רלי ביטון היה בן השנתון של כמה אנשים ידועים ייבדלו לחיים ארוכים :  בועז שרעבי, אילנית, ציפי שביט.  שולה חן. הספורטאים : שפיגל, פייגנבויים, רוזן ,בלו, לפרדון,  מולי אבישר .ואחרים :, רוני מילוא, הילרי קלינטון, פול אוסטר. שפילברג. כן היה צעיר בשנה :מטראמפ, בוש הבן, ביל קלינטון, בוב בימון ,בארי ליבוביץ. חווה אלברשטיין.

 

בטווח של שנה לכאן או לכן נפטרו בני גילו מפורסמים : מ.בן, ברונובסקי, גלדמן , מ.שלו , י. גפן , דנקנר, ו. שירן, ד.דותן, שיסל, שווגר, סורינוב ,פסבינדר, קרויף, בסט.

 

צ'רלי שימש מקור השראה לרבים בפעילותו הרבה וייזכר כבעל תפקיד היסטוריחשוב במאבקים חברתיים לשוויון.

 

יהי זכרו ברוך.