מאמר:

על עמוס אטינגר/ חגית בת אליעזר

 

 

עמוס אטינגר, שהיה משורר, פזמונאי, תסריטאי, מראיין ומגיש רדיו וטלוויזיה, המנחה המיתולוגי של התוכנית "חיים שכאלה", מת ב-6.12.2023 בגיל 86. מותו של אמן בשיבה טובה מעורר תשומת לב מחודשת, לאחר שלא היה פעיל בשנות חייו האחרונות. הכרתי את עמוס אטינגר כמגיש רדיו וטלוויזיה, ידעתי, שהיה גם פזמונאי, ורק לאחר מותו קראתי את מילות הפזמונים שלו, והוקסמתי. כמה עדינוּת, חוכמה ואהבת אדם יש בהם! שפתם יצירתית ומדויקת. הם שירה בהתגלמותה!

שירונט בקישור

https://shironet.mako.co.il/artist?type=works&lang=1&prfid=793

 

מרכז את 85 הפזמונים של עמוס אטינגר לפי סדר הא-ב של שמותיהם. השיר "הריני שר" מציג את הקשת הרחבה של נמעני שירתו. אלה הנופים, הטבע והאדם, כולם גם יחד. כמה יפות השורות המקבילות בתחילת השיר

"להרים הגבוהים מסביב אני שר

לעצים הפורחים באביב אני שר"

 

וכמה חכם המעבר מן הדוממים אל האדם: "לרחובות הגדולים ההומים באדם"

האדם גם אורבני וגם משתלב עם הטבע:

"אני שר לרוכבים העוברים במדבר

על סוסם האדום הדוהר אני שר"

לבסיס המציאותי מתווסף הרובד הדמיוני בדמותו של סוס אדום.

והנה דבריו של ההומניסט המובהק:

"לך הקבצן ממולי בפינה

ולאיש שעצר בגללו

וזרק עוד פרוטה למגבעת שלו"

 

עמוס אטינגר הוא נסיך הרומנטיקה:

 "לבנות הפורמות צמתן

וחולמות על נסיך שיבוא לקחתן

הריני שר, הריני שר"

 

ובהמשך השיר:

"אני שר לחדרי מדרגות

כי עכשיו נפרדים שם בעוד נשיקה".

 

עמוס אטינגר כתב שירי אהבה עדינים ומרגשים עם יחס שוויוני ומכבד בין שני המינים. כך ב"טיול לילי":

"במעלה ההר פסעו עלמה ועלם,

מלחשים היו הם שיר של אהבה."

 

ובשיר המכונן "כבר אחרי חצות" הוא מדבר בשם כולנו בזכות האוהבים, מתוך הערצה כלפיהם:

 "כבר אחרי חצות,

עוד לא כיבו את הירח.

כי לפני כיבוי אורות

אורות של כוכבים,

נותנים עוד רגע קט לאוהבים."

 

עמוס אטינגר אופטימי ואוהב. בסוף השיר "יש מקום" הוא מצהיר:

"לכל מקום אשר אליו אברח

ישנו מקום שלא שלא אשכח

אותו תמיד אשא עימי בלב

יש מקום אותו אני אוהב."

 

וכך נזכור את עמוס אטינגר, נישא את שיריו בלב ונֹאהַב אותם. זכרו מונצח.