למען טרוף נפשה/ אילן וייס

עִם קְרוֹב הָאֲפֵלָה

הַצִּפּוֹרִים בָּעֵצִים צוֹרְחוֹת כְּמוֹ מְשֻׁגָּעוֹת

חָלָל הָאֲוִיר מֻכְתָּם בְּדָם

בֵּין דַּפִּים מְאֻבָּקִים שֶׁל סֵפֶר שִׁירָה

שֶׁמָּצָאתִי בַּחֲלוֹם

קָרָאתִי אֶת רִשְׁרוּשׁ עֲצֵי הַדָּם

חֲתוּכֵי מִלִּים עַד גְּרוֹנָם

לוֹחֲשִׁים אֶת רֵיחַ הַתַּיִל

שֶׁל הַגַּעְגּוּעִים

וְהָעִיר צִפּוֹר כֵּהָה

מַמְתִּינָה בַּחַלּוֹן הַפָּעוּר אֶל הַחֹשֶׁךְ

לְמַעַן טְרֹף נַפְשָׁהּ.