בכיוון הרוח שנים עשר מעינות סיפור מתוך תלמוד בבלי, מסכת תענית

סיפור:

שנים עשר מעינות / תלמוד בבלי, מסכת תענית

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: פַּעַם אַחַת עָלוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לְרֶגֶל לִירוּשָׁלַיִם

וְלֹא הָיָה לָהֶם מַיִם לִשְׁתּוֹת.

הָלַךְ נַקְדִימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן אֵצֶל הֶגְמוֹן אֶחָד,

אָמַר לוֹ: הַלְוֵנִי שְׁנֵים עָשָׂר מַעְיְנוֹת מַיִם לְעוֹלֵי רְגָלִים

וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ שְׁנֵים עָשָׂר מַעְיְנוֹת מַיִם,

וְאִם לָאו – הֲרֵינִי נוֹתֵן לְךָ שְׁנֵים עָשָׂר כִּכְּרֵי כֶּסֶף.

וְקָבַע לוֹ זְמַן.

כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים,

בַּשַּׁחֲרִית שָׁלַח לוֹ: שַׁגֵּר לִי אוֹ מַיִם אוֹ מָעוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ.

שָׁלַח לוֹ: עֲדַיִן יֵשׁ לִי זְמַן; כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ שֶׁלִּי הוּא.

בַּצָּהֳרַיִם שָׁלַח לוֹ: שַׁגֵּר לִי אוֹ מַיִם אוֹ מָעוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ.

שָׁלַח לוֹ: עֲדַיִן יֵשׁ לִי שָׁהוּת בַּיּוֹם.

בַּמִּנְחָה שָׁלַח לוֹ: שַׁגֵּר לִי אוֹ מַיִם אוֹ מָעוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ.

שָׁלַח לוֹ: עֲדַיִן יֵשׁ לִי שָׁהוּת בַּיּוֹם.

לִגְלֵג עָלָיו אוֹתוֹ הֶגְמוֹן,

אָמַר: אֶפְשָׁר כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ לֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים וְעַכְשָׁו יֵרְדוּ גְּשָׁמִים?!

נִכְנַס לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ כְּשֶׁהוּא עָצֵב,

וְנִתְעַטֵּף

וְעָמַד בִּתְפִלָּה

וְאָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם,

גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ,

שֶׁלֹּא לִכְבוֹדִי עָשִׂיתִי,

וְלֹא לִכְבוֹד בֵּית אַבָּא עָשִׂיתִי,

אֶלָּא לִכְבוֹדְךָ עָשִׂיתִי,

שֶׁיְּהוּ מַיִם מְצוּיִן לְעוֹלֵי רְגָלִים.

מִיָּד נִתְקַשְּׁרוּ שָׁמַיִם בֶּעָבִים וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים,

עַד שֶׁנִּתְמַלְּאוֹּ שְׁנֵים עָשָׂר מַעְיְנוֹת מַיִם וְהוֹתִירוּ.

יָצָא אוֹתוֹ הֶגְמוֹן מִבֵּית הַמֶּרְחָץ

וְנַקְדִימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן יָצָא מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

כְּשֶׁפָּגְעוּ זֶה בָּזֶה,

אָמַר לוֹ: תֵּן לִי דְּמֵי מַיִם יוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ,

אָמַר לוֹ: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֱלֹהֶיךָ לֹא הִרְעִישׁ אֶת עוֹלָמוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִילְךָ,

אֶלָּא עֲדַיִן יֵשׁ לִי פִּתְחוֹן פֶּה עָלֶיךָ,

שֶׁאוֹצִיא מִמְּךָ אֶת מְעוֹתַי,

שֶׁכְּבָר שָׁקְעָה חַמָּה וּגְשָׁמִים בִּרְשׁוּתִי יָרְדוּ.

חָזַר וְנִכְנַס נַקְדִימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ

וְנִתְעַטֵּף

וְעָמַד בִּתְפִלָּה,

אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם,

הוֹדַע שֶׁיֵּשׁ לְךָ אֲהוּבִים בְּעוֹלָמְךָ,

מִיָּד נָשְׁבָה הָרוּחַ

וְנִתְפַּזְּרוּ הֶעָבִים

וְזָרְחָה הַחַמָּה.

אָמַר אוֹתוֹ הֶגְמוֹן: אִלְמָלֵא שֶׁנָּקְדָה חַמָּה,

הָיָה לִי פִּתְחוֹן פֶּה עָלֶיךָ שֶׁאוֹצִיא מִמְּךָ אֶת מְעוֹתַי.