שיר:

שפת אב / ליבי לביא

 

 

אַנְגְּלִית,

שְׂפַת אָב אַכְזָב.

שְׂפָתִי זוֹרֶמֶת

בְּנַחַל כְּמִיהוֹתַי הָאֵיתָן

הָלוֹךְ, לֹא שָׁב.

אֲנִי מְאַנְגְּלֶזֶת אֶת עַצְמִי לָדַעַת,

מְמַלְּאָה בָּהּ אֶת רֵיקוּת גֵּבָיו.

כְּמוֹ קֹהֶלֶת מִשְׁתַּדֶּלֶת

עַל גַּבֵּי מֵי שְׂפָתִי הַשּׁוֹצְפִים,

לִשְׁלֹחַ אֶת לַחְמִי אֵלָיו

וְאֶת זוֹ הַדֶּרֶךְ הַלֵּד־זֶפֵּלֵנִית

שֶׁל אֶה הוֹל לוֹט אוֹף לָאב.