שיר:

דווקא עכשיו/ עליזה ורזיאל  ולד

דַּוְוקָא עַכְשָׁיו זְקוּקִים לֹא פָּחוֹת

לְנִיצוֹץ בְּעֵינַייִם זוֹלְגוֹת, לְחִזּוּק

צְרִיכִים אֶת הָאֹפֶק לְנֹגַהּ זְרִיחוֹת

לְיָד מְלַטֶּפֶת, זְרוֹעוֹת לְחִבּוּק

 

דַּוְוקָא עַכְשָׁיו לַמְרוֹת הַזְּוָועָה

אֲפוּפִים בְּשִׁגְרַת מִלְחָמָה

בַּצְּרִיבוֹת בֵּין הַשְּׁכוֹל וּצְפִירַת הַתְרָעָה

נִזְקָקִים לְקֻרְטוֹב נֶחָמָה.

 

מְבַקְּשִׁים לַמִּפְלָט נָתִיב לְפַלֵּס

וְהַנֶּפֶשׁ כָּל כָּךְ שַׁבְרִירִית

וְרַק שֶׁנִּנְצֹר וְלֹא יִתְמַסְמֵס

עוֹד מַשַּׁב אַהֲבָה  צַפְרִירִית

 

דַּוְוקָא עַכְשָׁיו זְקוּקִים עוֹד יוֹתֵר

לְחִיּוּךְ, לְמַגָּע, לַקִּרְבָה

הַלֵּב הֶהָלוּם אֶל הָאֹשֶׁר חוֹתֵר

בִּמְשׁוֹטִים נִפְעָמִים שֶׁל תִּקְוָה.