על הסרט חסר מעצורים/ ראובן שבת

לפעמים, הפוסט מודרינזם מצליח להעביר בכל זאת מסר תרבותי ואמנותי מוצלח איכשהו.

הסרט הצנוע למדיי "חסר מעצורים" מצביע בהחלט על כך, וזה מפתיע, דווקא בגלל פוסט מודרינם קולנועי.

בסך הכל חסר מעצורים הוא סרט די אפור, עם כוכבים אפורים למדיי, למרות משחקם המעולה.

אהרון אקהרט, בתפקיד שוטר סיור, אפור אבל נועז פיקח, עירני וחסר מנוחה.

הוא מאבד את כלבו האהוב  בקרב יריות מול סוחרי סמים בשכונת עוני  ומכאן ואילך הוא מתחיל גם בחקירה וגם במעין מסע נקם כלפי אלו שירו בכלב ומפעליהם ומגלה לבסוף סוד אפל ורע מאוד בעניין. נשאלות בסרט הרבה שאלות על בדידות ומה היא חברות אמת ובה מתגלה כי על כלבים אפשר באמת לסמוך לעיתים הרבה יותר מבני אדם...

כך או כך, בסרט יש פסיכולוג חכם, פלש בקים טובים, דמויות נשיות רכות לשם שינוי...

והרבה אקשן  טוב ומעניין

חסר מעצורים הוא בסך הכל סרט מתח טוב, אבל יש בו שילוב קצת מורכב בין עומק פסיכולוגי לאקשן אגרסיבי.

לא כולם יאהבו את הסגנון הזה, אבל מי שכן-יהנה ויאהב את הסרט.

 

בימוי: ג'ון סטולנברג ג'וניור 100 דקות

 

שחקנים: ארון אקהרט, סטיבן לאנג, פנלופה מיטשל, דייגו טינוקו, ניק סירסי, ניק קסאווטס, גריינג'ר היינס