סיפור:

שני החמרים/מדרש תנחומא, פרשת משפטים

"אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים" (תהילים צט, ד).

 

 

 

אָמַר רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרֵי: שְׁנֵי חַמָּרִים מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ וְהָיוּ שׂוֹנְאִים זֶה לָזֶה.

 

רָבַץ לוֹ חֲמוֹרו שֶׁל אֶחָד מֵהֶם תַּחַת מַשָּׂאוֹ, רָאָה אוֹתוֹ חֲבֵרוֹ וְעָבַר.

 

מִשֶּׁעָבַר אָמַר: וְלֹא כָּתוּב בַּתּוֹרָה "כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שׂנְאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ...

 

עֲזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ" (שמות כג, ה)?

 

מִיָּד חוֹזֵר וְנוֹתֵן לוֹ יָד וּמְסַיְּעוֹ לִטְעֹן וְלִפְרֹק.

 

הִתְחִיל מֵסִיחַ עִמּוֹ: עֲזֹב קִמְעָא מִכָּאן, הַעֲלֵה מִכָּאן, פְּרֹק מִכָּאן – נִמְצְאוּ עוֹשִׂים שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם.

 

וַחֲבֵרוֹ אוֹמֵר: וְלֹא הָיִיתִי סָבוּר שֶׁהוּא שׂוֹנְאִי? רְאֵה הֵיאַךְ רִחֵם עָלַי!

 

מִתּוֹךְ כָּךְ נִכְנְסוּ לְפֻנְדָּק, אָכְלוּ וְשָׁתוּ בְּיַחַד וְנִתְאַהֲבוּ זֶה לָזֶה.

 

מִי גָּרַם לָהֶם שֶׁיַּעֲשׂוּ שָׁלוֹם וְיֵעָשׂוּ אֹהֲבִים?

 

עַל יְדֵי שֶׁשָּׁמַר זֶה מָה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה.

 

הָוֵי: "אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב אַתָּה עָשִׂיתָ".