שיר:
הותר לפרסום/ טל בלו
שֶׁנִּכְבְּשׁוּ הַשְּׁטָחִים וְצֻמְצְמָה הָאֻכְלוּסִיָּה וְאֵין
מֵידָע חָדָשׁ אֲבָל הָא וְדָא מַחֲלִיפִים דֵּעָה
הֻתַּר לְפִרְסוּם, שֶׁהַצָּבָא חוֹתֵר לְנִצְחוֹן
הַמִּמְשָׁל לַאֲבַדּוֹן וּבְבוֹא הַזְּמַן יָעִידוּ כֻּלָּם -
כִּשָּׁלוֹן. הֻתַּר לְפִרְסוּם, שֶׁמִּצָּפוֹן וְדָרוֹם מִמִּזְרָח
וּמַעֲרַב תִּפְתַּח הָרָעָה. שֶׁמִּשָּׁלוֹשׁ יוֹצֵא אֶחָד
אַךְ עָדִין לֹא בָּרוּר לְכַמָּה זְמַן וּמָתַי יָשׁוּב וּמִי וּמָה.
הֻתַּר לַפִּרְסוּם שֶׁבַּמִּלְחָמָה יֵשׁ רַק מַפְסִידִים
חוּץ אוּלַי מִיַּצְרָנֵי הַטִּילִים, הַשִּׁמּוּרִים וְתַחְתּוֹנֵי
הַכֻּתְנָה הַמְּנַדְּפִים. הֻתַּר לַפִּרְסוּם שֶׁהָאַלּוּף כּוֹפֵף
אֶת הַשַּׂר, שֶׁכּוֹפֵף אֶת הָרֹאשׁ, שֶׁכּוֹפֵף אֶת הַלֵּב
וּמָתַי שֶׁהוּא, עוֹד נַעֲמֹד זָקוּף וְנֹאמַר בְּקוֹל גָּדוֹל
חָטָאנוּ, פָּשַׁעְנוּ, בָּגַדְנוּ, עֲשֵׂה לָנוּ מְחִילָה