שיר:

 חורבן/ יצחק גוילי

 

כַּאֲבוֹתַי לְפָנַי נִמְלָט בִּדְרָכִים צְדָדִיּוֹת

בֵּין בִּנְיָנִים פְּעוּרֵי פֶּה בְּתִמָּהוֹן

בְּעָרֵי פְּרָזוֹת נְטוּשׁוֹת לְלֹא שֵׁמוֹת,

כּוֹתֵב מִלִּים רֵיקוֹת

מִתְחַנֵּן לִישׁוּעוֹת, לִרְפוּאוֹת,

מַעֲמִיד פָּנִים שֶׁאֵין לָעֶצֶב מַעֲבָר

עָיֵף מִלִּהְיוֹת מִי שֶׁדָּמוֹ הֻתַּר, שֶׁהֻפְקַר.

 

 

אָדָם -חֻרְבָּן בּוֹ,

לְעִתִּים גָּלוּי,

לָרֹב נִסְתָּר .