רשימה:

פותח חלון אל הבהיר - יצחק גוילי/ אביחי קמחי

קראתי את ספר השירה המאוד מיוחד של יצחק גוילי.

גוילי מחזק מאוד את הטענה שנכונה בעיניי תמיד והיא ששירה היא חוויה רגשית ושכלית משמעותית ביותר ורבת ערך לחיי הכותב וחיי קוראיו.

אנחנו בני אותו  דור וייתכן שבשל כך אני קרוב לספר וייתכן שזה בזכות הספר.

מצאתי בו, יופי פואטי, עניין רב במנעד הרחב של השירים וחוכמה רבה.

השער הפותח את הספר על לבנון הוא הישג פואטי. הוא מציג את המציאות הקשה מחד למול הזדמנות לעשות את השינויים הנחוצים  בחברה שלנו. צריך אומץ והחלטה נחושה להתחיל ספר שירה עם מלחמה ארורה. יש לכך חסרונות אך אצל גוילי  זה מתגלה כיתרון.

התחברות שלי עם גוילי נעוצה גם בעובדה ששנינו  כותבים על הילדות באהבה ובגעגוע ולא מסתירים את הפגמים.

שירתו  החכמה הנובעת מניסוין החיים העשיר בצירוף כישרון הכתיבה הולידו ספר בעל חשיבות.

בשירתו  יש אופטימיות, יש תקווה, אני לא חזק בזה.

מבטו  על אהבה וזוגיות מורכב מאד. אוכל גם לומר שהוא לוט בערפל ואולי עוד ירחיב בו בעתיד וייתכן ואני פספסתי.

שירים רבים דיברו אלי בספר ואציין כמה מהם: שיר אחרי המלחמה, שיר חכם, כואב ובין שורותיו הוראות לעתיד. לאבי המנוח, הדמות שהכי השפיעה עליך ואינך יכול כבר לשוחח איתה. בית, שיר מיוחד במינו, שיר חרטה, שיר אמת. שיר סגול שיר מתוחכם מאד, בעל פנים רבות על זוגיות. כזה גם השיר אויבים אלא שבזה הגבר הוא המרכז ובקודם האישה. השיר מקסם שווא  הוא תעודת הזהות שלך, השיר החשוב בספר לטעמי