צילומים: צביה ויצמן כספי
השקת הספר אין לך מה להפסיד –רונית רוטלוי/ צביה ויצמן כספי
רונית רוטלוי
עורכת דין, סופרת משוררת, מולטי טלנט
השיקה השבוע את ספר שיריה הראשון-“אין לך מה להפסיד״.
קדמו לו ספרי הפרוזה ״לשחק באבא ואמא״ ו״פק״ל געגוע״.
רונית מקדמת את אורחיה בחיוך ונשיקה, מסבירת פנים, יפה, אנרגטית ונמרצת ובכך גם ניכרת כתיבתה.
עשרות חברים וחובבי שירה הגיעו לחנות מסבירת הפנים, רידינג ,ברחוב אלנבי בתל אביב.
על רקע האפלה שנפלה על הרחוב, בשל בניית תוואי הרכבת, המקום אכן הוא אור ונחמה.
חנות ספרים יפיפייה ומרווחת וכמה טוב להיזכר שהיה פה פעם בנק והיום המקום מאכלס מילים.
בתחילת הערב עולה לבמה הזמרת תהילה בורג.
יואב גלבוע מקדים ומספר שפנה לעורכת חשובה במדור ספרים שאמרה לו שלא תוכל לפרסם משהו על מישהי שהיא לא מכירה את שמה.
והוא השיב כי יש משוררים מאוד מפורסמים שאיש לא קורא בספריהם ויש שמות לא מוכרים שיש להם אלפי קוראים, בטח בעשור האחרון.
זו הייתה תשובתו לכל עורכי העתונים מורמי האף:
ברוכים הבאים לעולם הכותבים ברשת.
פה תמצאו כישרונות רבים, המון תמיכה ועידוד וחברות ופירגון.
בזה אחר זה עולים לספר ולקרוא משיריה
נגבה אקרליג קוראת שיר של רונית
״עכשו באים״
בסוף המילים תגענה…
הנחתי ראשי על הכר - עכשו באים?
אטרוק עליהם את הדלת…״
את ״מי מלכה מי״? קוראת טל בלופרב
״מי מלכה״:
אומרים עוד מעט הנכדים יגיעו ומרוויחים
כל קמט באהבה… לא רוצה קמטים…
אחלץ מאחיזתו של הזמן אכבוש אותו…״
להוציא ספר לאור דורש המון אומץ.
מי לא כותב למגירה, נבוך מרגשותיו, חושש לחשוף סוד. מעדיף להתעלם מאמיתות.
השירה של רונית נוגעת בזוגיות, באימהותי בפגעי הגיל. היא נוגעת בנו כי היא יוצרת מחומרים שמעניינים את כולנו. רונית כותבת שירה אישית לא מתחנפת, ישירה - כך מתקבלת התחושה של אוניברסליות.
הרצון למשול בזמן
לקחת את הזמן בידיים, להחזיר עלומים.
הספר הוא גם סיפור בהמשכים וכל פרק מספר סיפור שלם.
היה מי שאמר שרונית היא ״מורשת, קפסולת זמן.
אביחי סוחר (הצלם)
קורא את השיר ״לחכות״
״…בבית הספר חיכית שיגמר היאוש
טבלאות יאוש ציירת בכל מחברת
בתיכון התפללת לסיים בגרויות
והצבא והמכללה להיות או לא להיות…״
הוא לא משורר, הוא הרבה דברים בין היתר
הוא מהנדס חלל. ללמדנו שכולם חוטאים בכתיבה.
האומנם כתיבה היא חטא?!
אבי דבש:
״בוא תבנה לי איקאה
בא תבנה לי עולם עם חיים פונקציונליים
עם מגירות שקטות…״
ועכשו אתנחתא מוסיקלית, כפי שנהוג היה לקריין בקול ישראל. למהול מילים עם תווים.
תהילה שרה:
״…תני לי יד תני לי מקום אצלך בעולם
השדים של הלילה יוצאים כבר לרקוד…״
איציק גווילי:
משורר שלפני שנה השיק את ספרו “חלון אל הבהיר״
קורא שיר ״שקר קטן גדול״:
״מלכת הבדיית והשקרים חופפת ראשה
כשתצא תתגנב אליה כמו מיים גנובים
גברים עבורה הם סוג של טרף…״
הפחד מבדידות והעדר אהבה אובדן עלומים,
חתירה לאמת. כך ללא שיפוט בהכלה והבנה של אדם ופחדיו מביאה רונית את המילים כמו קישוט לעוגה. לא מבליעה חששות מעניקה להם מקום ואולי בכך מגדירה כי ״עכשו אני״ כי עשיתי קריירה ומשפחה וזה הזמן להינות מהדובדבן.
כולנו מחפשים הזדהות ורונית מטיבה לעשות זאת.
בת שבע מז׳7 חברת ילדות של רונית
״…אנחנו לא סיפור אהבה
אלא הרגל רע
כמו נישנוש מיותר בלילה…
אתה ההרגל הרע המועדף עלי - אז בוא…״
חיים כבל
לרונית יש מצב צבירה - ביישנות.
היא שהאיצה בה לכתוב
היא פתחה מבערים בכל תחום
והכתיבה שלה מתגברת.
״עבדות מודרנית״:
״הי אתה עבד של מסדרון מבוטל…
הי אתה…מפלצות מהבהבות
הWifi הוא הנמר…
שא תפילה בליבך לצאת מציפורני העבדות…״
השירים של רונית צבעוניים יש בה גם רצינות מקצועית ומצד שני קלילות ושנינות וכיף.
שירה שיש בה כאב, מורכבות ,רמז, קריצה.
כולם פה חברים של רונית מהמלייה של כותבי שירה ברשת. מפרגנים נרגשים מצלמים מקליטים משתפים בלייב. מפגן של אהבה
נועה שבתאי עורכת בקתרזיס
ערכה בחוכמה ובכפפות של משי את ספרה
של רונית רוטלוי כך שאישיותה הכנה, המרהיבה, הססגונית ניכרת בשורות וביניהן.
ערב השקה מיוחד ומעניין של כותבת/ משוררת בעלת קול מקורי ונועז בהחלט.
