פרוזה שירית:
סליחות/ אסתר ח"ג ויתקון

השיר -סיפור 'סליחות' נכתב לפני שנים בעקבות סיפור אישי שסיפר חבר לעבודה של בעלי. אמו היתה דתיה אדוקה ואביו כמעט חילוני. סיפור

אהבתם של האב, הבן והאם בהקשרם לסליחות, ליום הכיפורים ולאמת הפנימית שלהם, ממבט מיוחד ושונה מן המקובל , שבה את ליבי, 

וכתבתי את שיר-הסיפור בחיבה גדולה לכל הנפשות הפועלות. 


סליחות 

אסתר ח"ג ויתקון זילבר

 

 

אֲנִי בִּנְךָ יְחִידְךָ אֲשֶׁר אֲהַבְתִּיךָ

בְּבָקְרֵי אֱלוּל הַחֲשׁוּכִים

נִשְׁלַחְנוּ מִיְּצוּעֵינוּ אֶל שַׁעַר הַתְּפִלָּה וְהַתַּחֲנוּנִים

וְתַרְנְגוֹל הַכַּפָּרוֹת קוֹרֵא

עוּרוּ, עוּרוּ יַשְׁנוּנִיִּים לִסְלִיחוֹת.

"רַחֲמִים, יָא אִשָּׁה, זֶה בְּנֵךְ הַקָּטָן מָלְאוּ לוֹ רַק שֵׁשׁ."

וְאִמָּא, עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם, בְּאֶצְבְּעוֹת קְטִיפָה מְהַדֶּקֶת צְעִיף

מֶשִׁי סְבִיב צַוָּארִי,

"שְׁתוּ מַהֵר חָלָב חַם, יָא עַצְלָנִים נִרְדָּמִים, מָתַי תַּעֲשׂוּ

סְלִיחוֹת?"

עוֹד חִתּוּךְ שְׁבִיל בִּשְׂעָרִי הָאָדֹם,

עוֹד נְשִׁיקָה לַמְּזוּזָה הַכְּחֻלָּה,

וַאֲנִי מְחֻבַּק כַּפּוֹת יָדֶיךָ ,

אַבָּא מָתוֹק,

הוֹלְכִים לַעֲשׂוֹת סְלִיחוֹת,

בְּקָפֶה מַחְמוּד אַבּוּ יוּנֶס (עֵינוֹ תִּזָּכֵר לְטוֹבָה)

בְּכָל בַּגְדָּד אֵין קָפֶה נִיחוֹחִי כְּשֶׁלּוֹ

וּפִתָּה בְּזַעְתַּר נְמַסָּה חֲמִימָה וּמְפַיֶּסֶת,

מַבִּיטָה בִּי וְקוֹרֶצֶת -

מְתוּקִים חַיֶּיךָ, בְּנִי.

וְכָךְ חֹדֶשׁ יָמִים - כּוֹסִית עָרָק לְעַנֵּג

עַצְמוֹתֶיךָ הַזְּקֵנוֹת, כָּךְ אָמַרְתָּ, אַבָּא,

וְהַתְּפִלּוֹת וְהַסְּלִיחוֹת לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל

פָּרְחוּ בְּעֵינֶיךָ הָאֲפֹרוֹת וּסְבִיבָן

זֵר זָהֹב מְלַטְּפֵנִי -

בִּנְךָ יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ.

 

כַּעֲבֹר שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת חוֹזְרוֹת

הַשֵּׂיוֹת הַתְּמִימוֹת הַבַּיְתָה

וְאִמָּא פּוֹתַחַת הַדֶּלֶת:

"בְּרוּכִים תִּהְיוּ, יַקִּירַי. הִתְפַּלַּלְתֶּם גַּם עֲבוּרִי?

אֲרוּחָה טוֹבָה מְחַכָּה לָכֶם, יָא אִישִׁי

וְיַלְדּי אֲשֶׁר אוֹהֲבוֹ."

 

וּמֵאָז, אַבָּא יָקָר, מִדֵּי אֱלוּל

עוֹשֶׂה אֲנִי סְלִיחוֹת לְזִכְרְךָ

בְּעוֹד הַחֹשֶׁךְ בַּמִּטְבָּח הַקָּטָן, עִם פִּתָּה

בְּזַעְתַּר וְכוֹס קָפֶה חָרִיף מָתוֹק.

logo בניית אתרים