עַל חֵטְא                              /     עזרא לוי

בִּסְדֹם-לַאס-וֵגַאס

יֵש אֱלֹהִים

וְיֵש תַּעֲרִיף כַּפָּרוֹת לְכָל חֵטְא.

הַכְּנֵסִיָּה פְּתוּחָה שָם מִסָּבִיב לַשָּעוֹן, כְּמוֹ הַסּוּפֶּר

וְאֶצְלֵךְ

אֵין חֶדֶר פָּנוּי.

תַּגִּיעַ בְּעֶשֶֹר - אַתְּ אוֹמֶרֶת - כְּשֶהַיְלָדִים יְשֵנִים.

הוּא - בְּתוֹרָנוּת.

פֹּה זֶה לֹא אָמֶרִיקָה

אֲבָל אַתְּ מְהַמֶּרֶת

אֲנִי מְהַמֵּר

וּבַשָּעוֹת בָּהֶן אֲנִי נִפְרָד מֵחִשּוּקֵי שְֹפָתַיִךְ

שַעַר הַסְּלִיחוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַסָּמוּךְ

תָּמִיד נָעוּל.

גַּם בְּחֹדֶש אֱלוּל.