מסה:

אגדה מודרנית/אבי גולדברג

היה בין ישרי הדרך בירושלים שאנו קוראים אותם החוזרים בתשובה אחד שהיה שמו שני  ומשחבש את ספסל הישיבה נקרא שמו שרגא, על שם רבי שרגא פייבל שראייר שהיה מגדולי הפוסקים בדורו ותלמידו של רבי אברהם מבוטשאטש .

הלך זה שרגא אצל מורו ורבו  וביקש תשובה לשאלות שהכבידו על ליבו.

אמר לו  "רבי ומורי האין איסור עלינו התמימים והנקיים ההולכים בדרך השם ליטול תרומות ומעשרות מן המלכות?"

ענה לו רב: כל כך למה ?

ענה לו זה שנקרא שרגא ,זקן עוטר את פניו ומגבעת  שחורה על פדחתו מסתירה את כיפה שמתחתיה ציציותיו פורצות מחולצתו שהייתה לבנה כך:

"שידוע כי המלכות אינה הולכת בדרכי השם  וכל מעשיה בעושק ורע "

ענה לו הרב: "דינא דמלכותא דינא " רוצה לאמור דין המלכות יש לקבלו

אמר לו : "רבי יש נפקא מינה ממלכות  עד מלכות"

ענה לו רבי : הכיצד?

השיבו שרגא: "שבעבר נגזרה מלכות על עם ישראל הייתה זו מלכות של גויים ערלים ורשעים  וכיום מלכות היא של יהודים מזרע משה ואהרון שאין מוראה  עלינו ולראיה כשרוצין אנו רוגמים את שוטריה באבנים."

ענה לו רב בחיוך : "עדיין עומד  דינא דמלכותא דינא שאף על פי  שממשילים עצמם  יהודים על המלכות אין הם ישראל הכשרים והנקיים ולא עומדת להם זכות אבות ודרכם כדרך כל מלכותא " 

כך פסק  לו הריש דוכנא.

התקומם נקי הדרך וישר הלב שכול חזרתו בתשובה הייתה ללכת בדרכי השם ובצדק שנאמר " צדק צדק תרדוף"  והקשה על רבו :

" רבי על אחת כמה וכמה שאסור לנו ליטול מהקצבות  המלכות שאם מלכות  גוי עושק ומנצל ויורד לחיי נתיניו לא כל שכן מלכות ישראל שאם מנצלת היא ועושקת אין לנו לקבל מידה דבר "

שאל לו הרב בהיתממות : הכיצד גזל ועושק?

אמר לו תמים הדרך : "שהרי מן המפורסמות היא שמלכות זדון זו שמצודתה פרושה על  כל ארץ ישראל מטילה מיסיה על עניים וחלשים ונתנה מונופולין לטייקונין לעשוק  את עם הארץ ."

אמר לו רב : "שרגא תלמידי  אכן מתמימי הדרך  אתה , אמשיל לך משל שמא תבין ויסתתמו טענותיך :  "שהיה אספסינוס מטיל מס על משתנות בכל מלכותו אמר לו טיטוס  " המכסף זה תבנה היכלות ומזבחות לאלילינו ? נטל אספסינוס מטבע וקרבו אל אפו של טיטוס ושאלו  "

מריח אתה דבר?"

 השיבו טיטוס  "איני מריח דבר " אמר לו אספסינוס לאמור לכסף אין ריח גם אם   ]  הוא מגיע מהמשתנות" Pecunia  non olet atqui e lotio est]"