שיר:

ואולי/ שחר כהן 

וְאוּלַי:

חֲדָרִים חֲדָרִים מְלֵאִים אֲנָשִׁים

(חֲדָרִים מְלֵאִים אֲנָשִׁים בָּעוֹלָם)

אֵין פֹּה כְּלוּם

אֵין פֹּה אַף אֶחָד

 

וְאָז בָּאנוּ נָגַעְנוּ

בַּגּוּף וּבַלֵּב

שְׁנֵי חֲדָרִים ,

פּוֹעֲמִים בְּלִי כְּאֵב

 

הַאִם הָיָה זֶה חֲלוֹם

אוֹ שֶׁאַתְּ כָּאן בֶּאֱמֶת

וְהַחֶדֶר הַזֶּה הוּא גַּם עֲבוּרֵךְ

*לֹא מְאָרֵחַ לְרִגּוּשׁ הַדָּמִים*

שֶׁל גּוּפוֹת לוֹהֲטִים בְּיוֹם קַיִץ תָּמִים

 

וְהַדָּם שֶׁבּוֹקֵעַ מִבֵּין הַשְּׂרִיטוֹת

מְלַכְלֵךְ סְדִינִים וּמַכְתִּים רְצָפוֹת

הַאִם נַשְׂכִּיל לַעֲטֹף תַּחְבּוֹשׁוֹת?

חָפְשִׁיִּים נוּכַל לְהַמְשִׁיךְ לִרְקֹד

*בְּלִי פַּחַד סִחְרוּר, עַל רַגְלֵינוּ לִפֹּל*