שיר:

עוֹד חִיּוּךְ/ יעקב ברזילי

אַבָּא חִיֵּךְ לַמָּוֶת בַּפָּנִים

אִמָּא חִיְּכָה שׁוּרָה בְּסֵפֶר הַחַיִּים

כָּל פְּרוּסַת לֶחֶם שֶׁנִּדְּבָה

לִילָדֶיהָ בְּבֶּרְגֶן בֶּלְזֶן

עַמּוּד וְעוֹד עַמּוּד בַּסֵּפֶר

גַּם אִם לֹא נִמְצֵאת הִיא תָּמִיד נוֹכַחַת

אֲנִי אָזוּק בְּחִיבּוּקֶיהָ

לֹא רוֹצֶה לְהִשְׁתַּחְרֵר

כִּפְרִי בָּשֵׁל שֶׁלֹּא נוֹשֵׁר

וּכְשֶׁאָמְרָה

כִּי יָבוֹאוּ יָמִים אֲחֵרִים

נֶאֱחַזְתִּי בְּשׁוּלֵי סְחַבָתָהּ

וְאָז כְּבָר יָדַעְתִּי

שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ בְּשִׂמְלָה

מַהְפַּךְ בָּאָפְנָה

בְּעוֹד הַשָּׁמַיִם מִתְאַפְּרִים אָפֹר

רוּחוֹת סְתָו מִתְחַסְּנוֹת נֶגֶד שַׁפַּעַת

וְאִמִּי מְחַיֶּכֶת עַצְמָהּ לַדַּעַת