פרוזה שירית:

אם לא למעלה מזה /  חיים מזר

מבט מלמעלה

רחובות סואנים גועשים

רוחות נושבות לכל כיוון בו מביטים.

רוויה של שאון והמולה קולחת כזרם תופח

הרי צלילים מפכים ממורדות רכסי ימים.

געש פרדוכסים נובט  בכל עונות השנה

הסוריאליזם מצא מקום להוכיח את עצמו.

 

מבט מלמעלה

סולמות רבי שלבים מתנגשים זה בזה

מפיקים הלמות פטישים נראים ובלתי שמיעים.

הסולמות מאריכים עצמם בעזרת מנגנונים הידראוליים

אין קץ לאורם של הסולמות.

באופן צפוי להתמיה הם מוכיחים את משפט המקבילות המתמטי

שלבי הסולמות מטפסים זה על זה.

חיוכים סמויים מראים בעליל את סתמיותם הלבבית של השלבים

הסולמות פוערים פה כאילו רוצים הם לצמוח זה מתוך זה.

 

מבט מלמעלה

מסתורי סתירות מתמטיים נועצים שיניים  גיאומטריות

מעל גלי האתר שולחים מסרים מוצפנים

מצמיחים אי  שיוויונים שווי ערך

אינם יודעים מה קיים ומה לא קיים

לשאול האם קיים משמע חושב

או שמא אי חשיבה משמעה אי קיום?

על איים רבים מציבים דגלים לבנים

לשדר אותות כניעה ממלוכדים.

 

מבט מלמעלה

להביט פנימה מלמטה

לקפוץ מתוך המאום לתוך אי הקיום

ולשאול

האם המאום שווה בערך מוחלט לאי קיום?

או לשלב סולמות בין רחובות הרוחות

ולהבין את מהדורת החדשות?

 

מבט מלמעלה

למעלה להביט

ולהביט:

מי יודע אם לא למעלה מזה?

 

18.8.1987

 * חיים מזר חוקר תרבויות, תופעות תרבותיות, וסופר. דברים פרי עטו מתפרסמים תדיר בבמות ובכתבי עת מקוונים.

 

logo בניית אתרים