סיפור:

יצר של עברה/ תלמוד בבלי, מסכת יומא

 [מִשֶּׁהָרְגוּ לְיֵצֶר הָרַע שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה] אָמְרוּ:

 

הוֹאִיל וְעֵת רָצוֹן הוּא נְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל יֵצֶר הָרַע שֶׁל עֲבֵרָה.

 

בִּקְּשׁוּ רַחֲמִים וְנִמְסַר בְּיָדָם.

 

אָמַר לָהֶם נָבִיא: רְאוּ, אִם תַּהַרְגוּ אֶת זֶה יֶחֱרַב הָעוֹלָם.

 

 

 

חֲבָשׁוּהוּ אֶצְלָם שְׁלוֹשָה יָמִים.

 

נִתְבַּקְּשָׁה בֵּיצָה בַּת יוֹמָהּ לְחוֹלֶה בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא נִמְצְאָה.

 

אָמְרוּ: מָה נַעֲשֶׂה?

 

נַהַרְגֶּנּוּ – יֶחֱרַב כָּל הָעוֹלָם.

 

כָּחֲלוּ אֶת עֵינָיו וְהִנִּיחוּהוּ. וְהוֹעִיל הַדָּבָר לְהָתֵשׁ כּוֹחוֹ.