בְּרֵאשִׁית הָיְתָה הַשְּׁאֵלָה/ לאה גת כהן

זוֹכֵר

כְּשֶׁהָיִיתָ צָעִיר, זָרַחְתָּ כְּמוֹ שֶּׁמֶשׁ מֵאִיר חֹרִים שְׁחֹרִים

מִן הַצַּד הַבָּהִיר, אֶל צִדָּם הַאֲפֵל

וְהָיְיתָה בְּךָ מַנְגִּינָה.

בְּרֵאשִׁית הָיְתָה הַשְּׁאֵלָה כְּבוּלָה בְּחַבְלֵי הָרוּחַ נַגָּן שֶׁלִּי

הֵם אָמְרוּ דְּבָרִים מִשְׁתַּנִּים.

לִחְיוֹת עִם הַמֵּתִים בִּשְׁעַת הַנְעִילָה כְּאִילוּזְיָה פְּסִיכוֹטִית.

תְּחִלָּהּ תָּבוֹא הַשִּׁירָה קוֹבַעַת גְּבוּלוֹת כְּמוֹ יוֹצֵאת מִדַּעְתָּהּ.

אָז נָגֵן הֵם אָמְרוּ,

כְּשֶׁתִּצְעַד הַנְּשָׁמָה מֵעֵבֶר לָנוּ, מֵעֵבֶר לַסְּפִינָה הַכְּחֻלָּה

תְּנַוֵּט אֶל עוֹלָם תְּלַת מֵמַד, מַחְזִיק בְּהֶגֶה הַגִּיטָרָה כְּשֶׁאֱלֹהִים בַּיָּד

מְיַצֵּר פָּרָדוֹקְס בֵּין מְצִיאוּת לְדִמְיוֹן

הֲפָכִים מְּקַשְּׁרִים וּמַבְדִּילִים בֵּין הַתְּחוּשׁוֹת מֵעֵבֶר לַהֲבָנָה.

הָיוּ מַעֲקַשִּׁים בִּתְחִלָּה, נוֹדֶה.

וּמַה הָיִינוּ לוּלֵא הַהֲזָיָה הָאֱנוֹשִׁית אוֹ שִׁירַת הַמָּוֶת?

אֱמֹר נָא אַתָּה,

אִם לֹא קְרוּעִים מֵחֲלוֹמוֹת וּמְרַיְּרִים אוֹדוֹת דְּבָרִים שֶׁחָשַׁקְנוּ,

וְחִפַּשְׂנוּ תָּוִים כְּמוֹ אִישׁ בְּמַסָּע פְּסִיכֶדֶלִי