שיר:
בְּזָנָדוּ כָּאן קוּבּלָא חָאן
הֵיכַל תַּעֲנוּגוֹת הֵקִים:
אַלף, הַמּקוּדָּשׁ, זָרַם בְּכָאן
בֵּין מְעָרוֹת עֲנָק סָאַן
אֶל יָם מַעֲמַקִּים.
כִּפלַיִים חֲמִישָׁה מִילִים
הוּקפוּ חוֹמוֹת וּמִגדָּלִים:
וּבָם גַּנִּים וְיוּבַלִּים פּזוּרִים,
עֵצִים לָרוֹב נוֹשׂאִים פּרָחִים וּמוֹר;
וְיַעַר שָׂם, עָתִּיק כּמוֹ הֶהָרִים,
שֶׁבְּחוּבּוֹ כִּתמֵי יָרָק וָאוֹר.
אַך אוֹה! נָקִיק רוֹמַנטִי זֶה, כִּיקוֹד-אֵשׁ
בָּהָר, בֵּין אֲרָזִים, יוֹרֵד וּבָא הוּא!
מָקוֹם פִּראִי! בּוֹ לָט וָאוֹב וְקוֹדֶשׁ
וּבוֹ תֵּילִיל עִם לֵיל בְּסוֹף הַחוֹדֶשׁ
אִשָּׁה אֶל הַשָּׂטָן שֶׁאֲהוּבָהּ הוּא!
וּמִנָּקִיק זֶה, שֶׁתָּמִיד רוֹטֵט שָׂם,
כְּמוֹ הָהָר כּוּלוֹ נוֹשֵׁם בִּרתֵת שָׂם,
אֵיתָן וְעַז אָז מַעְיָן הוּעַף:
וְעִם נִתזֵי הָאֵד אֲשֶׁר נָשַׁף
כִּבסַמבַּטיוֹן שִׁברֵי סלָעִים הוּטחוּ,
כְּמוֹ מוֹץ בַּדַּיִשׁ מַעְלָה הוּשׁלְכוּ:
וּבְאַחַת, לָעַד, מִתּוֹך הָרַעַשׁ
אֶל עַל נְהַר הַקּוֹדֶשׁ גַּח בְּגַעַשׁ.
בָּהָר, בֵּין הַמּבוֹכִים הַחֲבוּיִים בּוֹ,
נְהַר הַקּוֹדֶשׁ רָץ בְּלִי לַעֲמוֹד,
עַד הַמּעָרוֹת אוֹתָן אִישׁ לֹא יָמוֹד,
וּבַן שָׁקַע אֶל יָם שֶׁאֵין חַיִּים בּוֹ:
וְקוּבּלָא, דֶּרֶך הַמּהוּמָה, שָׁמַע
קוֹלוֹת קדוּמִים חוֹזִים לוֹ מִלחָמָה!
צֵל הַהֵיכָל לוֹ צָף עֲדַיִין
בְּלֵב הַיָּם עַל הַגַּלִּים;
וּמִן הַמַּעַר וְהָעַיִן
נִשׁמְעוּ הַתַּצלִילִים.
הָיָה זֶה מַעֲשֶׂה חוֹשֵׁב מַפעִים,
חַמָּה מֵחוּץ וְקֶרַח מִבִּפנִים!
עַלמָה וּבְיָדָה קַתרוֹס
נִגלְתָה לִי בֶּחָזוֹן:
אָמָה אֶתיוֹפִּית הִיא הָיתָה,
וְהִיא בִּנגִינָתָהּ לִיוְתָה,
שָׁרָה עַל הַר אָבּוֹרָה.
הָשֵׁב בִּי מִי יִתּנֵנִי
שִׁירָהּ וְנִיגוּנָהּ,
עַד שֶׁהָעוֹנֶג יִכבְּשֵׁנִי
וּבעָצמַת הַמַּנגִּינָה,
הַהֵיכָל אֶבנֶה מֵעַל,
מִחוּץ הַשֶּׁמֶשׁ לוֹ כִּיסתָּה
וּמעָרוֹת קַרחוֹן מִכלָל!
וִירֵא, רוֹאֶה, פֶּן תְּקוּלַל!
מִבּרַק עֵינוֹ, שִׁפעַת תַּלתַּל!
טוֹוֶה סבִיבוֹ תּלַת-חוּג עַתָּה,
עֵינךָ עֲצוֹם בְּפַחַד-עַל,
כִּי הוּא עַל נוֹפֶת צוּף גָּדַל,
חֲלֵב הָעֲדָנִים שָׁתָה.
Kubla Khan
Or, A Vision in a Dream, A Fragment
Samuel Taylor Coleridge
Translated by Jacob Shaked
In Xanadu did Kubla Khan
A stately pleasure-dome decree:
Where Alph, the sacred river, ran
Through caverns measureless to man
Down to a sunless sea.
So twice five miles of fertile ground
With walls and towers were girdled round:
And there were gardens bright with sinuous rills,
Where blossomed many an incense-bearing tree;
And here were forests ancient as the hills,
Enfolding sunny spots of greenery.
But oh ! that deep romantic chasm which slanted
Down the green hill athwart a cedarn cover!
A savage place ! as holy and enchanted
As e'er beneath a waning moon was haunted
By woman wailing for her demon-lover!
And from this chasm, with ceaseless turmoil seething,
As if this earth in fast thick pants were breathing,
A mighty fountain momently was forced:
Amid whose swift half-intermitted burst
Huge fragments vaulted like rebounding hail,
Or chaffy grain beneath the thresher's flail:
And 'mid these dancing rocks at once and ever
It flung up momently the sacred river.
Five miles meandering with a mazy motion
Through wood and dale the sacred river ran,
Then reached the caverns measureless to man,
And sank in tumult to a lifeless ocean:
And 'mid this tumult Kubla heard from far
Ancestral voices prophesying war!
The shadow of the dome of pleasure
Floated midway on the waves;
Where was heard the mingled measure
From the fountain and the caves.
It was a miracle of rare device,
A sunny pleasure-dome with caves of ice!
A damsel with a dulcimer
In a vision once I saw:
It was an Abyssinian maid,
And on her dulcimer she played,
Singing of Mount Abora.
Could I revive within me
Her symphony and song,
To such a deep delight 'twould win me,
That with music loud and long,
I would build that dome in air,
That sunny dome ! those caves of ice!
And all who heard should see them there,
And all should cry, Beware ! Beware!
His flashing eyes, his floating hair!
Weave a circle round him thrice,
And close your eyes with holy dread,
For he on honey-dew hath fed,
And drunk the milk of
על 'קובלא חאן' / מאת יעקב שקד
היצירה המרהיבה הזאת היא חלום שנחלם בחלום. סמיואל טיילר קולרידג' (Samuel Taylor Coleridge 1772-1834) נמנֶה עם משוררי קסמי המסתורין. הגדולה ביצירותיו, ולטעמי גם אחת הגדולות ביצירה הפואטית בכלל, 'שִׁירַת זְאֵב הַיָּם שׂבַע הַיָּמִים' (The Rime of the Ancient Mariner), הינה מארג נשגב של שירה מכושפת ופלאית. אור כזה זרוע גם על 'קובלא חאן' שלו. קולרידג' היה ידוע כחולמן בהקיץ, ורב מן החולמניות שלו נסוך על 'קובלא חאן'. הוא עצמו מעיד על היווצרות הפואמה, בזו הלשון - עם קיצורים מתבקשים: "הקטע שלהלן מתפרסם כאן לבקשתו של משורר שתהילתו רבה ומוצדקת (לורד ביירון), וככל שמדובר בדיעותיו של המחבר עצמו, יותר כעניין של מוזרות פסיכולוגית מאשר כמשהו שיש לו ערך פואטי. בקיץ של 1797, המחבר - חולני באותה עת - פרש לבית חווה מבודד.. ..כתוצאה מתרופת הרגעה שקיבל הוא נרדם בכסאו בשעה שקרא את המשפט, או מלים בעלות תוכן דומה, שלהלן, "בְּזַנָדוּ החאן קובלא ציווה שארמון יִיבָּנֶה, וגן מפואר מתחתיו, וכך עשרה מַיילים של אדמה פוריה תוחמו בחומה." היה זה ב'מסעותיו של פּוּרצָא'ס' (Purchas his Pilgrimage). שנתו העמוקה של המחבר - לפחות של חושיו החיצוניים - נמשכה כשלוש שעות, שבמהלכן היה לו הבטחון הברור לגמרי כי כתב לא פחות משלוש מאות שורות; אם אפשר אכן לקרוא יצירה למשהו שבו כל המראות קמו וניצבו לפניו כדברים..."
מי שסיפר לעולם המערבי על קובלאי חאן (1216-1294), היה הנוסע האיטלקי מארקו פולו. קובלאי חאן היה בנו הרביעי של בנו הרביעי של ג'נגיס חאן (Genghis Khan), הכובש הנורא. כסבו המפורסם היה גם הוא מונגולי. חרף זאת הצליח לאחד את סין, לשכנע אותה לקבל עליה עול מלכות של מונגולי, למלוך עליה, ולייסד בכך את שושלת יוּאַן. הוא נחשב למצביא מבריק ולמדינאי נבון. מי שכבש את סין היה אחיו, הקיסר מוֹנגקֶה, שנהרג ב-1259. קובלאי חאן עלה לכס הקיסר במקומו וקטף את פירות כיבושי סבו ואחיו, כשהוא קובע את בירתו בבייג'ין, ושולט בממלכה העצומה מ-1260 עד מותו. למרות המוניטין שלו כמצביא צבאי, סיבך קובלאי חאן את עצמו ואת סין במלחמות מיותרות, בהן שני נסיונות פלישה כושלים ליפן. קובלאי חאן היה שליט אציל ונדיב, אך גם רהבתן, ראוותן, ובזבזן גדול, שהצליח להביא את הממלכה האדירה אל סף התרוששות.
קולרידג' נולד באוטרי סיינט מארי (Ottery St. Mary), שבדֶבוֹנשֶר (Devonshire), אנגליה. אביו הכומר היה מנהל בית-ספר, אשר חיבב את הקריאה על כל עשרת ילדיו. עד גיל שמונה, כשאביו נפטר, הספיק סמיואל הקטן לקרוא את כל הברית החדשה, כמו גם ספרים נוספים, בהם 'אלף לילה ולילה'. חיבה יתרה נודעה לו כל ימיו לספרי מיתולוגיה ומסעות. כאיש חלומות, עזב בבחרותו את הלימודים הגבוהים בקיימברידג', וחבר למשורר רוברט סאות'י (Robert Southey). עימו הוא תכנן לעבור לאמריקה ולייסד שם חברה אנרכיסטית אוטופית בשם 'פאנטיסוקרטיה' (שִׁלטוֹן הַכֹּל בַּכֹּל לַכֹּל - Pantisocracy), עניין שלא יצא לפועל בשל מחסור במימון. גן העדן הזה לא יצא אל הפועל, וקולרידג' נאלץ להסתפק בעוד גן עדן אבוד שאינו בהישג ידו אלא רק בחלומותיו, הפעם זה אשר בזָנָדוּ (Xanadu). היצירה הזאת עצמה היא חידתית ולא לכל צלעותיה יש פותר. המשורר מעיד על כך שדעתו הוסחה לפני שהספיק לשמר את כל חלומו בכתב. לפיכך, כנראה, הוסיף מתחת לשם השיר 'קובלא חאן': 'או, חזון בחלום, מִקטע'. השיר אכן נראה כמורכב מכמה קרעי חלום - ארבעה, חמישה, אף שישה - אותם טווה קולרידג' למה שמהווה כשלעצמו "מעשה חושב מפעים".
קולרידג' היה איש משכיל ומעמיק. בצד יצירתו הפואטית, שהציבה אותו עם גדולי המשוררים הקלאסיים, הוא היה גם עיתונאי וסופר. ספרו 'Biographia Literaria' הינו ניתוח מעמיק של מהות השירה ועקרונות הביקורת. 'Lectures on Shakespeare' הציב אותו בשורה אחת עם טובי חוקרי יצירתו של הגאון מסטראטפורד און אייבן. עם זאת, התמכרות לסמים דירדרה את יכולותיו. "את החלק הטוב של יצירתו אפשר לכרוך בעשרים דפים בלבד, אבל אלה ראויים להיכרך בזהב טהור," נכתב עליו. את החלק הטוב של יצירתו כתב קולרידג' בגיל צעיר, לפני שהתמכר לאופיום. הוא הסביר את התמכרותו בכך שהסם הקל על סבלו מנוירלגיה. מקובל על מרבית מבקרי יצירתו שהתמכרות זאת פגעה ביצירתו המאוחרת יותר, ופגמה בה באורח ניכר. זה מוכיח, שוב, שמי שמוכשר באמת אינו זקוק לקביים של סמים, להיפך. "כשהוא קורא את בתי שיריו, יש לפניו הדר עתיק, מלאך שניזוק קמעה," כתב עליו המסאי הבריטי צ'ארלס לאמב. "איש חלוש, להגני, מנוון ונבוך," תיאר אותו המסאי תומס קרלייל, מי שקרא לו בימיו הטובים, "מלך בני האדם" (king of men).
מילון מושגים
ה"הגדרות" שלהלן לקוטות מאגדות מקומיות ומדמיונם של פרשני היצירה הזאת. יש לזכור שעל הגדרות אלו נסוך אותו ערפל מיתי בלתי מציאותי, כמו המושגים עצמם.
זָנָדוּ (Xanadu), עיר אגדית, מין "ארץ להד"ם", השוכנת בעמק נסתר, יפה וקסום בהרי ההימלאיה, בו זורם הנהר אַלף. ככל הנראה שיבוש של שם העיר שאנג טו (Shang-Tu), המוזכרת על ידי פורצא'ס.
העמק הנסתר - כשמו כן הוא; נסתר מן העין, בו זורם הנהר אלף שעל גדתו שוכנת זָנָדוּ.
אַלף (Alph) - נהר יפהפה שהינו מקודש לתושבי זָנָדוּ. הנהר פורץ בכוח אדירים מן ההרים הבראשיתיים שבצפון, מתפתל אל זָנָדוּ, וממשיך ממנה - שוצף וגועש - עד היבלעו במערות חסרות התחתית שבהר אבורה.
היכל תענוגות (pleasure-dome) - כיפה עגולה מחומר לא ידוע, שחיפתה על כל העיר זָנָדוּ, מְגֵנָה עליה מסכנות טבעיות ושלמעלה מן הטבע.
הר אָבּוֹרה (Mount Abora) - רכס הרים ענק המסתיר בחובו את העמק הנסתר. בהר, מערות בהן שוכנים התולע המתועב ומשרתיו הנרצעים. פורצ'אס כתב על הר בשם אמרה (Amara).
חֲלֵב הָעֲדָנִים (milk of Paradise) - משקה מעורר הזיות ששימש את תושבי זָנָדוּ בטקסיהם.
