סיפור:

ר' שמעון בן חלפתא ומלך הנמלים/תלמוד בבלי, מסכת חולין

אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא שֶׁעַסְקָן בִּדְבָרִים הָיָה.

מַהוּ עַסְקָן בִּדְבָרִים?

 

אָמַר רַ' מְשַׁרְשְׁיָא: נֶאֱמַר: "לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם, אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵל, תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ"  (משלי ו, ו-ח) –

אָמַר: אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה אִם אֱמֶת הִיא שֶׁאֵין לָהֶן מֶלֶךְ.

הָלַךְ בִּתְקוּפַת תַּמּוּז, פָּרַשׂ טַלִּית עַל קֵן שֶׁל נְמָלִים,

יָצְאָה אַחַת מֵהֶן וְנָתַן בָּהּ סִמָּן.

נִכְנְסָה וְאָמְרָה לָהֶן: נָפַל צֵל.

יָצְאוּ.

הִגְבִּיהַּ אֶת הַטַּלִּית וְנָפְלָה חַמָּה.

נָפְלוּ עָלֶיהָ וַהֲרָגוּהָ.

אָמַר: מִכָּאן, שֶׁאֵין לָהֶן מֶלֶךְ,

שֶׁאִלּוּ הָיָה לָהֶן מֶלֶךְ – לֹא הָיוּ נוֹטְלוֹת מִמֶּנּוּ רְשׁוּת?