שיר:

מול קרחון באיסלנד/ גד קינר קיסנגר

או: היונה משתוקקת למבול

 

מִתְקָרֵב אֵלֶיךָ אֱלֹהַי.

 

מִתְקָרֵב  אָמַרְתִּי. לֹא קָרוֹב מִדַּי.

 

אֲנִי אֵשׁ דְּהוּיָה

עַל אֵשׁ כְּבוּיָה.

וְאַתָּה.

 

אֲבָל, זְרוֹעִי וְאֶצְבָּעִי

שְׁלוּחוֹת אֵלֶיךָ זְקוּרוֹת

וּמְהֻסָּסוֹת

כְּאֶצְבְּעוֹת הַגֶּבֶר הַלּוֹטְפוֹת

נוֹגְעוֹת וְלֹא נוֹגְעוֹת

בִּפְלוּמַת  רֹאשָׁהּ הַנּוֹאָשׁ

שֶׁל אִמּוֹ בִּגְוִיעָתָהּ.

 

וְגַם אִם לֹא תִּשְׁלַח אֶצְבָּעֲךָ

לָגַעַת בְּשֶׁלִּי

וְלֹא לָגַעַת,

וְגַם אִם לֹא תִּהְיֶה

אֲשֶׁר לֹא תִּהְיֶה,

אֶצְבָּעִי תַּמְשִׁיךְ לָעַד לִהְיוֹת

שְׁלוּחָה זְקוּרָה וּמְהֻסֶּסֶת אֶל אִי

הֱיוֹתְךָ

כְּמוֹ הַיּוֹנָה הַמִּשְׁתּוֹקֶקֶת

לְמַבּוּל.