מאמר:
על שירתו של דורון מנשה בספרו ביני לבין מקומו/ עמיקם יסעור
יש לי עניין מיוחד בספרים ראשונים.
תופעה מעניינת , של עשרים שנה או יותר, היא זו של יוצרים המתחילים לפרסם ספר בגיל מבוגר. דורון מנשה פרסם את ספר שיריו הראשון בגיל מבוגר יחסית. כאן נוצרת הציפייה מהמשורר לדלג על השלב של מתחילים. בגיל מבוגר צוברים ניסיון חיים וגם בינה. ציפייה כי ספרו לא רק יהא הבטחה אלא גם יממש אותה במידה רבה.
עניין נוסף, עליו אפשר לתת את הדעת, הוא הנושא :משפטן כותב שירה. לדעתי יש כמה מאפיינים לעולם המשפט. אינני יודע אם אצביע כאן על כולם : עובדה, דיוק, יובש, פרשנות, פלפול, עימות, התנצחות, דרמה ואגו (הכוונה לאגו של עורך דין). מה מתוך זה ניתן להביא לשירה? האם חייב משפטן להפריד בחומה, בין עיסוקו לבין עולם הנפש? אומר כאן בוודאות -שירה איננה רק עניין לרגש. לפעמים עודף רגש מוליך לסנטימנטליות ובנאליות. הדיוק הדרמה עשויים להיות חלק מן העשייה השירית. האגו ימלא תפקיד חיובי רק כאשר יעמוד במרכז השיר כחוויה לירית.
לפי התרשמותי שירתו של דורון מנשה היא לירית .
אין בה אגוצנטריות .יש בה התבוננות מהורהרת בעולם. הדגש אינו מוסב על אפיזודות סיפוריות. כל שיר מסתיים בנקודה. כלומר שיר אינו חלק מרצף קטוע ובלתי גמור. לכל שיר יש שם. ככל משורר בעל תובנות, מנסה גם דורון מנשה להגדיר את השיר ומקורו. זוהי התמודדות האופיינית למשוררים. פרוזאיקנים פחות מתמודדים עם שאלת המקור של הסיפור.
ט.ס. אליוט כתב בזמנו על קולו של המשורר.
לא שמעתי את דורון מנשה קורא משיריו, אבל התחושה למקרא השירים היא של טון מינורי צנוע. גם שם הספר, "ביני לבין מקומו," מבטא רצון לברר דברים. הבירור הזה משלב את ההרהורים עם התהייה. נראה לי כי סיומם של השירים מבטא חתירה לאיזו ודאות.
כאן אבדיל בין ודאות לבין נחרצות. הנחרצות היא קביעה ברורה מפורשת ופסקנית. במידה רבה היא שייכת בעיקר למשפט. בכל זאת אפשר לומר כי היא קיימת גם בשירי מחאה, במחזות פוליטיים. במחזות מוסר נוצריים מימי הביניים. בספרות ההשכלה העברית שנלחמה למען האור, ברוב המערבונים. על רקע זה , ואציין זאת לטובה. אין בשיריו של המשורר נחרצות. החתירה אל הוודאות מאפיינת יותר את השיר הלירי המתייחס אל העולם, אל נקודת זמן מסוימת ואל האני בתוכו.
הכנות והאותנטיות מאפיינים את שירתו של דורון מנשה.
אין בה זיוף או פוזה. חשוב להדגיש גם את האיפוק האמנותי הנמנע מכל פתטיות. זוהי שירה מתומצתת שאינה מכבירה מילים. אין בה יובש.
הצד ההגותי שבה הוא גם תולדת הרקע הפילוסופי שלו. המשורר למד גם פילוסופיה ומתמטיקה. שני מקצועות שהדיסציפלינה שלהם בנויה גם על ההגדרה ועל הדיוק. בשיחה עימי העיד על עצמו כי הוא חסיד הפילוסופיה הניאו אפלטונית. זהו זרם פילוסופי שהושפע מאפלטון. מייסדו הוא הפילוסוף היווני, פלוטינוס בן המאה השלישית לספירה. מייצג בולט של הזרם הזה הוא רשב"ג שלנו . לפני שנתיים חגגנו מלאת אלף שנים להולדתו בספרו הפילוסופי, "מקור חיים" , אשר התגלה שנים רבות לאחר מותו וזכה להצלחה גם בחוגים נוצריים אשר הכירו את גבירול בשם משובש. הניאו אפלטוניות, היא תפיסה פילוסופית מעניינת ,מטפיזית והרמונית. יש בה שילוב של כמה תורות : הפיתגוראית, הסטואית וזו של אפלטון. היא מדברת על שלוש ישויות : אור עליון, שכל ונפש השכל קשוב לעולם האידאות . וכן גם האצלה. זיקה לרעיונות פילוסופיים תמיד מעשירה ומעמיקה את עולמו הרוחני של הליריקן .
הערות על שירתו : 1. היא מתרחשת בספירה רוחנית 2. רוח אופטימית חופפת על השירים. 3. זוהי ליריקה שכולה התרחשות בתודעה ובהתרחשויות פנימיות. 4. יש בשירים חסד ואהבה ולא תובענות. 5 ההארה נובעת מתוך התבוננות. 6. האלוהי נמצא בתוך האדם. 7. יש מעט תיאורי טבע. ואם ישנם אופיים הוא פנתיאיסטי. 8. ההתייחסות אל האח אלי ( אליהו ) ז"ל מובעת בדיאלוג פנימי 9. איור הכריכה מבטא חופש בחירה יד עליונה אוחזת בשתיים: בסכין ובקרן השפע . המשורר מדגיש את קרן השפע.
ולסיום דברי אזכיר כאן כמה דברים שניתן למצוא ביוטיוב מימי עיון קודמים דבריהם שלי : לילי פרי, רן יגיל, רוני סומק, חיים יחזקאל המשווה את שירו של דורון מנשה, "קם על יוצרו" לשירים של ביאליק, רחל וארז ביטון. (לא זכיתי באור מן ההפקר, ספר שיריי).מני מאוטנר בהרצאה על שירה מזכיר כמה תכונות של שירת דורון מנשה : התובנה, החכמה, המוסריות והיסוד החברתי. מאוטנר מציין גם את האיזון בין שכל לרגש.
דורון הצטיין בכדורגל בנערותו . הוא שיחק בנוער של מכבי רמת עמידר, ולפני כן בהפועל רמת גן, קבוצות של עיר הולדתו. מעניין שהפועל רמת גן זכתה באליפות המדינה בשנת לידתו. זו הייתה השנה בה עלתה מן הליגה השנייה. אימן אותה דויד שוויצר. זה קרה לאחר חמש אליפויות רצופות של הפועל פתח תקווה השוער היה יעקוב חודורוב הידוע בן ה37.
בטווח 4 שנים לכאן או לכאן בני גילו הם :
,אילן שיינפלד, אורלי קסטל בלום, סמי שלום שטרית, לאה איני ,יהודית קציר, אלונה קמחי, גדי טאוב, דנה אמיר, אתגר קרת, רן יגיל, סיגל נאור פרלמן. ראובן שבת, מיכל דורון, לילך גלילי, יצחק גוילי, אמיר גוטפרויד - זכרו לברכה.
ומתחומים אחרים : אובמה, יאיר לפיד, איילה חסון, קארל לואיס, מייקל ג'ורדן, נדיה קומנצ'י, דורון ג'מצ'י, אלי אוחנה, רוני רוזנטל. אבי קושניר.
