פרשת ניצבים

אסתר ח"ג ויתקון זילבר

ט אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֵיכֶם  רָאשֵׁיכֶם

 שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל.  י טַפְּכֶם

נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ  מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב

 מֵימֶיךָ.  יא לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה’ אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ  אֲשֶׁר ה’

 אֱלֹהֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם.  יב לְמַעַן הָקִים-אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ

לְעָם וְהוּא יִהְיֶה-לְּךָ לֵאלֹהִים כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לָךְ וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע

 לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.  יג וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם

 אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת-הָאָלָה הַזֹּאת.

 יד כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֵינוּ

וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם... פֶּן-יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה

אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ-שֵׁבֶט אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם ה’ אֱלֹהֵינוּ

 לָלֶכֶת לַעֲבֹד אֶת-אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָהֵם  פֶּן-יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה

 רֹאשׁ וְלַעֲנָה.

כך נפתחת פרשת ניצבים. הפניה היא אל עם ישראל כולו.

הזמנה לכרות ברית עם אלוהי ישראל.

 הדגש  על כל שכבות העם. כולם חשובים ללא יוצא מהכלל

 לעמוד לפני אלוהים בברית שהוא כורת עם העם. אין אף

 אחד שפטור מההתחייבות לאמץ אורח חיים מוסרי

ולהיות אחראי למעשיו לפני האלוהים. שואב המים וחוטב

העצים, שהם בעלי המלאכה הפשוטים ביותר, שאין להם

 שום מיומנות מקצועית לכאורה , שווים בערכם התודעתי,

והמוסרי  בדיוק כמו ראשי השבטים , זקני העם החכמים,

ובעלי השררה -השוטרים.

התביעה מהם בעלת עוצמה שווה. כולם שווים לפני האלוהים.

האחריות היא  אישית וגם קולקטיבית. הם אמורים לעמוד יחדיו

באותו מעמד חגגי של כרתת הברית, ובכך להתחייב להיות

 אחראים למעשיהם האישיים ולמעשי  כל אחד אחר. ערבות הדדית.

פיקח הדדי. בכך, מצביע משה על  דמוקרטיה כלל חברתית.

 כל אחד יפקח על עצמו ויוכל לבקר את  מעשי הגדולים ממנו

במעמד. ולהפך.

הדבר הראשון שמוזכר בברית הוא הזהירות מפני עבודת

 החומריות הגסה. אלים זרים הם אלו שמסמלים כוח, רכוש,

 נכסים יקרים כמו זהב וכסף. ההשתעבדות

להם פרושה התנערות מדאגה מוסרית לזולת בחברה.

 החשבת החומר היוקרתי על פני יוקרה מוסרית ורוחנית .

 סולם הערכים נתבע להיות הפוך.

 וזה אפשרי רק עם עובדים  אלהים אחד שהוא מקור

 אחד מוחלט לכל ערכי המוסר, לכל המצוות החברתיות הדואגות

 לאדם החלש בחברה.