שיר:

סְעָרָה/ יעקב ברזילי

 

בְּעוֹד לוֹחֲשִׁים הַנֵּרוֹת

לְחִישָׁתָם הָאַחֲרוֹנָה

בְּלֵיל מַחְשַׁכִּים מִתְחוֹלֶלֶת סְעָרָה

נִטְרַף רוּחוֹ שֶׁל הָרוּחַ

בְּלִי רַחֵם צוֹלֵף בְּחַלּוֹנוֹת

הִבְהוּבֵי בְּרָקִים נִצָּתִים

בְּפָנַיִךְ הַסּוֹעֲרוֹת

אַתְּ מִתְלַבֶּטֶת

לְהִתְכַּרְבֵּל

אוֹ לְהַפְנוֹת עֹרֶף,

אֲנִי חוֹוֶה מֶרֶד

מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה

מִתְחַבֵּט

אִם לְהִסְתַּעֵר עָלַיִךְ

אוֹ לְדַכֵּא הַסְּעָרָה