סיפור:

הגנב/ תלמוד בבלי, מסכת שבת

 

אִמּוֹ שֶׁל רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק אָמְרוּ לָהּ כַּלְדִּיִים: בְּנֵךְ יְהֵא גַּנָּב.

 

לֹא הִנִּיחַתּוּ לְגַלּוֹת רֹאשׁוֹ

לא הרשתה לו ללכת ללא כיסוי ראש (המסמל יראת שמים)

.

 

אָמְרָה לוֹ: כַּסֵּה רֹאשְׁךָ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא עָלֶיךָ מוֹרָא שָׁמַיִם, וּבַקֵּשׁ רַחֲמִים.

 

לֹא הָיָה יוֹדֵעַ לָמָּה אוֹמֶרֶת לוֹ כָּךְ.

 

 

 

פַּעַם אַחַת הָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה תַּחַת הַדֶּקֶל,

 

נָפְלָה טַלִּיתוֹ מֵעַל רֹאשׁו,

 

תָּלָה עֵינָיו וְרָאָה אֶת הַדֶּקֶל,

 

תְּקָפוֹ יִצְרוֹ וְעָלָה וְקִצֵּץ אֶשְׁכּוֹל שֶׁל תְּמָרִים בְּשִׁנָּיו.