שיר:

מוזיאון אורבני / יהורם גלילי

צילום: ראובן שבת

מִשְׁתּוֹמֵם תִּפְסַע לְבַדְּךָ

בִּרְחוֹבוֹת הוֹמֵי אָדָם

בְּעִיר עַתִּיקַת יוֹמִין

לַמְּרַגְּלוֹת הָאֲלָפִים

הָאִיטַלְקִים.

 

לֹא תַּפְסִיק לָחוּשׁ

אֶת יְדֵי אָמַּן הָרֶנֶסַנְס

מְסַתְּתוֹת אֶת גּוּפְךָ וְנִשְׁמָתְךָ,

הוֹפְכוֹת אוֹתְךָ לְפֶסֶל

אֱנוֹשִׁי בְּמוּזֵאוֹן אוּרְבָּנִי.

בְּעִקְבֵי נַעֲלֶיךָ לֹא יִדְבַּק

פִּיחַ יָשָׁן מֵאַבְנֵי דֶּרֶךְ,

שֶׁהוֹתִירוּ צִבְאוֹת רוֹמָא

וְנָפּוֹלֵאוֹן, כִּרְכָּרוֹת אֲצִילִים

וּמְלָכִים, וְחַשְׁמַלִּיּוֹת

עִם תְּשׁוּקָה לְאָמָּנוּת.

 

כְּשֶׁיֵּעָצְרוּ צְעָדֶיךָ הַמְּדוּדִים

בְּקֶרֶן הָרְחוֹב, תִּרְוֶה צִמְאוֹנְךָ

עִם עוֹבְרֵי אֹרַח

מִנְּבִיעַת הַמַּיִם מִפִּיו

שֶׁל שׁוֹר שָׁחֹר,

סִמְלָהּ שֶׁל הָעִיר.