צילומים: צביה ויצמן כספי

תערוכת פופ אפ במלון אימפריאל/ צביה ויצמן כספי

 

מלון אימפריאל בתל אביב לבש חג בעזרת עבודות אומנות מרהיבות של עשרות אומנים צעירים מגניבים טובים ומעודכנים, שומרי הגלקסיה וחובבי הטבע שנתנו דרור לכשרונם.

 

כבר בחזית המלון ברחוב הירקון פינת טרומפלדור, ניתן להבחין בשתי בובות ענק סגולות תלויות ומרחפות על ענן מציצות למתרחש בחדרים דרך החלונות.

רוח מערבית מהתלת בצומת הפתוחה לים.

ממול קורץ ״בר 51״ כאילו אסי דיין עדיין יושב שם  לכתוב את התסריט לסרט ההמשך.

 

תערוכת הפופ אפ באימפריאל -צעקנית זרחנית אגרסיבית ועוקצנית. בואו וראו למה התכוונו האומנים. זה לא סתם גרפיטי לכסות את קירות המלון מפגעי הים. יש מסר ועומק וכוונת מכוון ואמירות מרומזות על מוסר, ערכים ושאר ירקות.

 

כל פיסת קיר, דלת ומסדרון מנסה לגנוב את תשומת הלב של באי המקום. סרטים מרצדים

רוקדים, מתעתעים, מהבהבים. אורות אולטרא סגולים, עוגות ורודות, בובות ופרפרים.. המון עיניים בוחנות. רואים מכל עבר כוונותיך. קיר עטור אקדחי צעצוע. מיטת תינוק המעלה זכרונות עבר. בין מציאות לאשליה. קיימות מול ארעיות או עמידות. סחרחורת.

 

36  חדרי האימפריאל כוסו צבע והוסבו לאינטנס אומנותי שמנסה להסתיר ולחשוף קורותיו בקירות. במיצגים, בוידיאו ארט במסדרונות, בחיפויי קירות במצעי המיטות, בחפצים ובובות, כל החומרים מהם עשויה האהבה, החטא והעונג. שיער ובדים, טפטים וחרוזים, דמיון ומציאות אגדות ילדים, ניאונים וספרים.

 

חדר מלון מזמין, לכאורה שיגרתי. מצעים לבנים, מיטה זוית, חלון לים התיכון תקליטור מנגן מוסיקה מרומזת וילון מתבדר ברוח. CRYiNG. עיצוב נזירי. במרפסת.

פה עושים אהבה אסורה בשחור ולבן.

 

או חדר שעל קירותיו פתקי נייר צבעוניים.

כל מבקר מוזמן להוסיף הערה הארה או תזכורת להפרעות קשב. הפרעות קשר…

 

החדר הכי סטרילי מספר על ערכים ומוסר.

במקום שהמוסר נבגד. קרמים, מגבות ומייבשי שיער מונחים על מדפיו.

זה מתחיל בלקחת משהו קטן במלון שהתארחנו בו ממשיך בגניבת דעת ועלול להסתיים בבגידה באמת.

 

חדרי מלון בעיר הגדולה מציעים אנונימיות

מחטף של אהבה רגעית. סוד. משיכה. חטא.

 

החדר שליד מציע פיאות. כל אחד יכול לבחור לו מה הוא רוצה להיות בסיטואציה האינטימית.

חדר אחר מזכיר את חדרו הסגפני של ואן גוך מהתקופה הצהובה.

 

חדרי המדרגות מרצפה עד תקרה בגרפיטי. כאילו כל ציורי הרחוב התכנסו לארבע הקומות של המלון. גם דלתות המעלית המושבתת מצויירים.

גרפומניה של עשרות אומנים. שמבקשים להטביע חותם ובאומנות כמו באומנות אין דבר כזה שאין דבר כזה.

 

מחיר הכרטיס יקר. מחיר היין בבר גם.

הקהל נוהר. בחלל הכניסה הוורוד עתיק בפלסטיק מבריק וקטיפתי.

אתה רוצה לגעת. להעביר יד על כורסאות פרוותיות ולחמוק לעולמות של קסם. קיטש מפואר ואסתטי. פרחים ורודים באגרטל. פסנתר ענק ומוסיקת מעליות. יקר וזול חבוקים. חוויה רב חושית.

על פי דרישת הקהל התערוכה תימשך.