עם ספר השירה –"אנא סמר"  במרכז מורשת בבל/ ראובן שבת




ב21.4.23 התקיים במרכז מורשת יהדות בבל ,אור יהודה, אירוע מיוחד ומעניין על ספר השירה –"אנא סמר", מאת ד"ר זמירה פורן-ציון.

האירוע הזה נלווה אומנם לאירועים קודמים שנגעו לספר, אלא שהפעם זה היה טבול בארומה מיוחדת מאוד שאיחדה בין מורשת משפחתית, עדתית, לבין שירה ייחודית, מקורית ומעניינת ביותר

בחריצותה כי רבה ובנדיבות ליבה, זמירה פורן דאגה כי בפתח האולם יהיה כיבוד שיכלול גם מגוון ערב לחיך של ריבות בטעמים שונים , ומטבלי גבינות, מעשה ידיה לתפארת.

זה חלק כמובן מהיצירתיות הפעלתנית מאוד שלה, שמשלבת בין כל מה שאפשר ומנחה חיי יצירה פוריים ופועמים, עם נתינה, מעורבות, והרבה כתיבה וחקר.

האירוע היה מעניין, ויטאלי, שורשי.

הוא נגע לכל אורכו, בהוויות קיומיות ופואטיות.

זרמה בו דינמיקה אנושית חמה, אבל גם כאובה לעיתים.

הייתה באוויר שם, באולם היפה של מרכז המורשת באור יהודה, עם ותיקים שנולדו בעיראק, ובני דור שלישי שנולדו כאן בשנות השמונים ואינם יודעים כלל את שפת אבותיהם ,אבל מעורים בהוויה עדיין ומתגעגעים אל משהו שורשי, שבכל זאת שומר עליהם, איכשהו מהיכן שהוא, במהות שלו.

זאת הייתה מעיקרה הרבה מהתחושה שזמירה פורן ציון הצליחה להעביר באירוע.

במהלך האירוע המשוררת הקריאה שירים מתוך הספר, שנגעו בהוויה של מרבית הנוכחים, באופן בלתי אמצעי.

שירים על משפחה,על התערות. על כאבי געגועים, על מסכי כאב אישי וקיפוח אמיתי.

על עוצמות והתעודדות. על אהבה על כל צדדיה.

על ריחות ומראות קסומים.

את האירוע הנחתה בקסם רב ד"ר צילה זן בר צור , משוררת, וחוקרת.

דברי פתיחה וברכה נשאה מנהלת המרכז עליזה חממה דיין.

הליווי המוזיקלי היה של זמרת ויוצרת מוזיקלית מקסימה-ליאת שמאי, שגם הלחינה וביצעה על הבמה כמה משיריה של זמירה פורן.

היוצר המוזיקלי והמלחין עובדיה חממה נשא דברי ברכה וציין ברגש רב את אחד משיריה של זמירה שאותו הלחין.

הפאנל שהתקיים באירוע היה מרתק וכלל את ד"ר הדס שבת נדיר, ראש החוג לספרות בסמינר הקיבוצים, שדיברה בעניין והתרגשות על הערכים הספרותיים המוספים והחשובים שמביאה עימה שירתה של זמירה פורן ציון.

המתרגם, עידן  ברייר, הביא אנקדוטות מעניינות ומשעשעות , אבל רבות עומק, על השפה העיראקית היהודית , זיקתה וקשריה למכלול השפה הערבית בכלל ומידת חשיבותה לשפה היהודית-ערבית בכללותה. ברייר יתרגם את הספר לערבית.

המשוררת מיטל ניסים ,דיברה על חשיבות ההשפעה השירית והספרותית של זמירה פורן ציון, ועל התחושות האישיות שלה בנוגע לשירה זו, והקריאה שירים של זמירה פורן מהספר החדש.


הקריאו שירה ודיברו על שירתה במעט אבל בעניין רב ומושך: ד"ר ארלט מינצר שקראה את השירים בדרך דרמטית מיוחדת.מיכל פרי שקראה ברגש וניתחה את שירתה של זמירה בעומק רב .  אפרים פריזד שתרגם מערבית יהודית וקרא בשילוב יהודית.

פואמת הרכבות

א. תחילה היו הצְרִיפִים

אֵיךְ יָרוּ אוֹתָנוּ
כִּצְלָפִים נִנְעָצִים בַּסֶּלַע.
צְרִיפִים זְרוּקִים בְּאֶמְצַע הָעוֹלָם.
שָׁנִים בְּלִי שְׁבִיל, בְּלִי דֶּרֶךְ.

ב. ואז באו הרַכָּבוֹת

רַכָּבוֹת רַכָּבוֹת
עָמְדוּ הַשִּׁכּוּנִים
וּמִתּוֹכָן בָּקְעוּ בָּעֲרָבִים
צַעֲקוֹת הָאִמָּהוֹת:
״חְזְקֵאל, רַחְמִין, נָעִימָה, נַגָ׳את,
יַאלְלָה, צְעָדוּ בַּקָא לְלְבֵּית!״
נוּ כְּבָר, הַבַּיְתָה לַעֲלוֹת!
וְהַנָּשִׁים הַתּוֹלוֹת כְּבִיסָה
מַעֲבִירוֹת הוֹדָעוֹת בֵּין הַחַלּוֹנוֹת
בַּקּוֹמוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת.
נָאנָא לוּלוּ
נִכְנֶסֶת לַסָּלוֹן וְאוֹמֶרֶת:
״תַּרְאִי לִי אֶת הַכְּבִיסָה וְאַגִּיד לָךְ מִי הָאִשָּׁה:
מִי שָׁכְבָה עִם מִי,
מִי עָזְבָה אֶת מִי,
מִי קִבְּלָה מַחְזוֹר, מִי הִתְאַלְמְנָה
וּמִי יָלְדָה.״

אַחַר כָּךְ מֵתָה –
צִפּוֹר קְטַנָּה מְקֻפֶּלֶת
לְתוֹךְ עַצְמָהּ, עֲטוּפָה בְּבַד לָבָן
מֻנַּחַת בְּאֶמְצַע הַסָּלוֹן עַל הָרִצְפָּה,
נֵרוֹת סְבִיבָהּ.

ג. רכבות שלא זזות

יֵשׁ רַכָּבוֹת
שֶׁלֹּא זָזוֹת.
לָאֲדָמָה 
מְחֻבָּרוֹת.
לָאֲדָמָה מִשְׁקוֹלוֹת־מִשְׁקוֹלוֹת.
רַק חַבְלֵי הַכְּבִיסָה
מִתְגַּלְגְּלִים מֵהַחַלּוֹנוֹת בְּגַלְגִּלִּיּוֹת
בֵּין הַכְּנִיסוֹת

שֶׁל הַבְּלוֹק.


logo בניית אתרים