שיר:

מוחרך/ יוסף אבן צדיק

יָפְתָה עַלְמַת / חֵן וּמֵעַיִן / נֶעֱלָמָה:

 

בַּעֲלֵי חָכְמַת / לֵב, דְּעוּ “אַיִן, / אֵיךְ וְלָמָּה”.

 

 

יָרְדָה אֶל בֵּית / טִיט בְּהִתְאַסֵּף / גֵּו וְצוּרָה

 

וַתְּהִי נֶחְבֵּאת / שָׁם בְּאֵין כֹּסֶף, / רַק עֲצוּרָה.

 

לֹא בְיָד נִשְׁבֵּית / גַּם בְּלִי כֶסֶף / הִיא מְכוּרָה

 

לַעֲבֹד אַדְמַת / גּוּף, וְלָשִׂים לוֹ / הוֹד וְאֵימָה

 

חֹק, וּבִמְזִמַּת / לֵב לְהַבְדִּילוֹ / מִבְּהֵמָה.

 

 

סוֹד פְּלִיאָתְךָ / מַה מְּאֹד יִגְבַּר, / צוּר, לְהָבֵן!

 

עֹז בְּרִיאָתְךָ / בָאֱנוֹשׁ – חֻבַּר / פָּז לְאֶבֶן

 

רֹאשׁ פְּעֻלָּתְךָ / הִיא – וְאֶת הַבָּר / מַה לְּתֶבֶן?

 

חִבְּרָה עָצְמַת / יָדְךָ גָלְמִי / אֶל נְשָׁמָה,

 

כּוֹנֲנָה רִקְמַת / מַחֲזֶה צַלְמִי / מֵאֲדָמָה.

 

 

שָׁאֲלָה חֹפֶשׁ / מֵאֲשֶׁר עֻבַּד / בָּהּ יְחִידָה

 

יוֹם לְהִנָּפֵשׁ / בּוֹ, וְאַל תִּכְבַּד / הָעֲבוֹדָה,

 

כִּי יְסוֹד נֶפֶשׁ / חַי בְּלִי יֹאבַד / יוֹם פְּרִידָה,

 

בַּאֲשֶׁר קִדְמַת / גּוּף יִהְיֶה נִמְצָא / הִיא קְדוּמָה,

 

אַךְ לְפִי תֻמַּת / מַעֲשִׂים נִרְצָה / אוֹ זְעוּמָה.

 

 

יָהּ, תְּהִלָּתְךָ – / צוּף, וּמִלָּתְךָ – / מָן וְנֹפֶת,

 

עֹז פְּעֻלָּתְךָ / עַל גְּדֻלָּתְךָ / אוֹת וּמוֹפֵת.

 

חֵן קְהִלָּתְךָ / בֵית תְּפִלָּתְךָ / נֶאֱסֶפֶת!

 

תַּעֲטֹף נִשְׁמַת / כָּל בְּנֵי חֶלֶד / לָךְ כְּאָמָה,

 

קוֹל בְּלִי נִצְמָת / “הַלֲלוּ יוֹצֵר / כָּל נְשָׁמָה!”