שיר:

לאוקונואה/ הורציוס מלטינית יורם ברונובסקי

אַל תִּשְׁאֲלִי, חֵטְא הוּא לָדַעַת, אֵיזֶה קֵץ לִי אֵיזֶה לָךְ

 

מִנוּ הָאֵלִים. לֵאוּקוֹנוֹאָה, אַל תִּתְפַּתִּי לְהַאֲמִין

 

בְּכִשׁוּפֵי הַבַּבְלִים. מוּטָב לָשֵׂאת הַכֹּל בְּאֹרֶךְ־רוּחַ, לֹא לַחֲקֹר

 

אִם חֳרָפִים רַבִּים הִקְצִיב לָךְ יוּפִּיטֶר

 

אוֹ שֶׁמָא זֶה חָרְפֵּךְ הָאַחֲרוֹן שֶׁמִשְׁבָּרָיו

 

מִתְנַפְּצִים עַתָּה עַל הַסְלָעִים בְּחוֹף הַיָם הַטִירַאנִי –

 

הֲיִי נְבוֹנָה, זַקְקִי יַיִן, מַתְּנִי תִּקְוָתֵךְ

 

לִטְוָח אָרֹךְ. בְּעוֹדֵנוּ מְדַבְּרִים בּוֹרֵחַ

 

זְמַן קַנְאֲתָנִי – תִּפְסִי אֶת הַיוֹם הַזֶה וּבַמָחָר אַל תְּנִי אֵמוּן.