סיפור:

המת שאיש לא התאבל עליו/ תלמוד בבלי, מסכת שבת

בִּשְׁכוּנָתוֹ שֶׁל רַב יְהוּדָה מֵת אָדָם אֶחָד וְלֹא הָיוּ לוֹ מְנַחֲמִים.

 

הָיָה רַב יְהוּדָה מֵבִיא כָּל יוֹם עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם וְיוֹשְׁבִים בִּמְקוֹמוֹ.

 

לְאַחַר שִׁבְעָה יָמִים נִרְאָה הַמֵּת לְרַב יְהוּדָה בַּחֲלוֹמוֹ

 

וְאָמַר לוֹ: תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ שֶׁהֵנַחְתָּ אֶת דַּעְתִּי.