צילום: בר גורדון 

על שירה ואמנות  ייחודית ומרעידת נפש עם גליה שכטר/ איריס כליף

שירתה של גליה שכטר מדובבת רחשים שמעבר למילים ומרעידה נימות נפשיות בדקות הרגשיות המשוחררת שלה ובצבעוניותה העדינה. גליה שכטר היא ציירת משוררת ילידת זיכרון יעקוב, בעלת תואר שני בתרפיה באומנות, מטפלת ומדריכה. הציגה שירה ואמנות חזותית בארץ ובעולם.

שיריה הולחנו ופורסמו גם כווידיאו-ארט. היא פרסמה מאמרים על שירה ,חינוך ואומנות. יצרה את הסרט בשעה 7 בבוקר, שנמצא במוזיאון ישראל. מושיטה לך אדי אוקינוס הוא ספר שיריה הראשון (הוצאת הקיבוץ המאוחד) כנפי הקסם של אימא ,ספר ילדים בהוצאת סער. הקטר הכחול שיכול-אומנות כביטויי ליכולת, ספר מקצועי שיצא לאור בשיתוף משרד החינוך ואוניברסיטת  חיפה .ממקימי בית שכטר, הסדנה לאומנויות בראשל"צ ומרכז אביב לטיפול וחינוך, משרד החינוך. אצרה את התערוכות שיר מוקף מרחקים ומבעד למילים ,שהם שילוב של אומנות פלסטית ושירה. יזמה וערכה כתב עת לתרפיה באמנות ,כנפיים, שיצא לאור מטעם מנהל החינוך והתרבות בתל אביב.

 

 

גליה מנהלת מרכז גלים -לאמניות בינתחומית. רכזה צוות מקצועי במשרד החינוך של מדריכים ומטפלים בתרפיה באמנויות ואת מסלול ההתמחות של סטודנטים בתרפיה באמנויות מהמועצה להשכלה גבוהה.  לסלי קולג', אוניברסיטת חיפה ועוד. זכתה במלגה כמשוררת צעירה בהיליקון ומשכנות שאננים. זכתה בקרן ליזומות חינוכיות -כיוזמת תוכנית חינוכית -טיפולית וערכית, שכתבה וישמה במשרד החינוך. חברה באגודת הסופרים העברים, חברת איגוד י.ה.ת.-האיגוד הישראלי לתרפיה ע'י יצירה והבעה. כיהנה כיור ועדת הכנס "כלים שלובים".

 

היא משלבת בין המדיות השונות בתערוכות, שאותן היא אוצרת ובהן היא משתתפת. התערוכות שלה הן חברתיות ועוסקות במתרחש בתרבות, באומנות ובפוליטיקה בארץ ובעולם. היא עוסקת מזה שנים רבות בציור ובכתיבה, והציגה את יצירותיה בתערוכות יחיד וקבוצתיות בארץ ובחו"ל. החיבור בין המילה הכתובה לדימוי הוויזואלי מעסיק אותה כיוצרת וגם כאוצרת. היא סופרת ומשוררת והוציאה לאור ארבעה ספרים: ספר השירה "מושיטה לך אדי אוקיאנוס" (הוצאת הקיבוץ המאוחד), ספר הילדים "כנפי הקסם של אמא" (הוצאת סער), "הקטר הכחול שיכול - אמנות כביטוי ליכולת" (בשיתוף אוניברסיטת חיפה, הקרן ליוזמות חינוכיות ומשרד החינוך), וספר השירה "דבש, ים וזהב" (הוצאת ספרא).לדבריה, יצירתה יונקת משורשיה כבת למושבה זכרון יעקב, מקום שהיופי שזור בו בטבע. גם כיום היא מתגוררת ליד טבע ליד פארק הירקון ומקפידה על קשר עם הטבע והים.

 

האהבה לטבע והשמירה עליו הם חלק ממשאת נפשה והן באו לידי ביטוי באופן משמעותי בתערוכה האחרונה שאצרה וביצירות שלקחו חלק בתערוכה הייחודית "ציפור שיר, ציפור יער, ציפור דבש", בגלריה על האגם. שכטר: "הדימויים של הטבע הם חלק מחווית הריפוי, כי החברה לא תוכל להתפתח ללא מגע עם הטבע והאנושי. החופש והמרחבים מאפיינים גם את רצוננו כבני אדם בחופש המקבל ביטוי. בתרבות ובאומנות יש לציפור מקום חשוב בקרב הציירים, הפסלים, הצלמים, המאיירים והמשוררים, והיא מסמלת מאורעות, נדידה, מסעות וחיפוש כמו הציפור הנודדת לארצות וליבשות כדי למצוא את מזונה. כך האדם וגם היצירה שנעה ומחפשת מחוזות של של שלום, אהבה, מסעות בזמן ברוח, מתירה את הסבך הרגשי התודעתי ונעה לחופים רחוקים".

 

גליה ,ספרי לי על עצמך ומה הביא אותך לעסוק ביצירה ושירה ?

לעולם הכתיבה הגעתי בתחילת גיל ההתבגרות וגם בבית הספר היסודי הייתי בועדת תרבות, יצאתי לקורס מדריכים בתנועת נוער , גם במועצת תלמידים לקחתי חלק מאז שאני זוכרת את עצמי פעלתי בתחומים אלה גדלתי בזכרון יעקב בילדות מלאה בטבע קסום , מרחבים, חורשות , הרים , שקיעות וזריחות מלא ביופי הילדות שלי הייתה מאוד עשירה בהרבה מובנים גדלתי בבית שהיה צמוד אליו גן קסום מלא בעצי פרי , עצי נוי בבעלי חיים , ובשבתות הייתי מבלה עם סבי בתוך העולם הקסום הזה שעות של הקשבה לטבע וליופי , ציפור יונק הדבש , פרחי ציפור גן עדן , ורדים , עצי פרי ,גפן , הרבה יופי וקסם מגע עם הטבע בעלי חיים סוסים, בית ציבורי סבי היה ראש מועצה הראשון של זכרון יעקב , נשיא אגודת בנק הלואה וחיסכון והנשיא באיגוד הכורמים , אמי יו'ר ויצו , אבי איש טבע ואוהב אדם   . הרבה שמחת חיים ,סקרנות וחברה בגיל 14 סבי ניפטר ובמהלך יומיים אבי בנו ומיד אחרי השבעה לדעתי התחלתי לצייר נבעו ממני ציורים, שירים, רעיונות ומחשבות על העולם זה גיל של חיפוש משמעות וכך גיליתי את עולם האמנות הכתיבה והציור שניהם היו חלק מיצירתי כבר בהתחלה – כתבתי שני סיפורים קצרים שכל דף צוייר על ידי באיורים וציורים – סיפור שכתבתי  על הפרידה משנייהם וסיפור שני הוא סיפור חברתי וכמו להרבה נערות התחלתי עם יומן הכתיבה שהיה צמוד אלי וספר הסקיצות , כבר בתור נערה רואינתי לעיתון הארץ שלנו שהיה אז , וגם בשרות הצבאי שלי במשרד הביטחון למדתי בבית אריאלה בסדנאות הכתיבה עם יורם קניוק ועמליה כהנא כרמון , שבוע הספרהיה חלק מעולמי, וערבי תרבות בבית הסופר אז זלדה ויונה וולך היו משוררות בולטות אפשר לומר שמותם של סבי ואבי באופן פארדוקסלי העניק לי מתנות רבות מאחר וגיליתי את עולם האמנות ציירתי וכתבתי ובכך גם עסק ספרי הראשון שיצא בקיבוץ המאוחד – מושיטה לך אדי אוקיינוס ספר ריפוי של חוית האובדן כאשר הכתיבה העניקה לי ולקורא ממשות פואטית שצמחה משירים שעסקו בחויה הזו שעברתי שגם הצמיחה אותי וחיזקה אותי – אפשר לומר שהיותי גם מטפלת באמנות נבע מחויה זו אהבה אליהם דרכה קיבלתי מתנות רבות להתפתחות שלי.

  מה לדעתך מייחד ומאפיין את מכלול יצירותייך (בכמה היבטים בולטים )

היצירה עבורי היא סוג של מחקר לתהליכי חיים של עצמי ושל הסביבה של עולמי – אני עוסקת גם בציור גם בשירה הטקסטים שלי גם פילוסופים עם רעיונות  של התבוננות , תובנות , אני עוסקת הרבה במושג האהבה קונקרטית כהשראה מקשרים אינטימיים לאורך חיי וגם בנקודת מבט פואטית רעיונית. הרבה גרוטסקיות , חוויה של הספק , של שאלות , חווית הזמן החולף והנצחי , נושאים של קשר, פרידה , אימהות , תמונות עולם של טבע ופרא מאוד קשורה לטבע גם במציאות וגם בשירה לאחרונה ציירתי סידרה המשלבת סיפורי ילדים גם עם טבע קסום ופראי. שואבת הרבה השראה מהקשר עם בני שאימצתי מקשרי האהבה שלי שהם חלק אינטגרלי מחיי.

מי הם 3 היוצרים בתחומי האמנות הי מוערכים בעיניך ומדוע ?

מאוד אוהבת את הספר אלגיות של גתה , שירים של טד יוז , דן פגיס , זלדה.  באמנות הפלסטית אמן כמו ג'וזף בויס -אמן גרמני חברתי ריתק אותי מאוד קראתי הרבה על יצירתו , צדוק בן דוד הפסל מאוד מדבר אלי במרחבים שהוא בונה , רוברט סמיתסון- אמן אדמה שיצר בטבע , בים, כריסטו הפסל שעטף בנינים ראיתי עבודה שלו בפאריז שעטף גשר , אנטוני גאודי האדריכל  שאני מאוד אוהבת.  יש אמנים מרתקים בכל התחומים

 

איזה 3 יצירות אומנות בכל תחום שתבחרי היית לוקחת איתך לאי בודד ומדוע ?    

 

לורי אנדרסון הייתי לוקחת את המוסיקה שלה,  גם יצירות משותפות שיצרה ביחד  עם לו ריד , וגם יצירות מבית האמיצים – המוסיקה שלה המילים , מתוך החלומות מתוך הלא מודע מרתקת ובהופעות שלה מסכים עם דימויים ויזואליים , הרבה תנועה וכלי נגינה מיוחדים מאוד אוהבת לראות ולהאזין למוסיקה שלה.  הייתי לוקחת את התנ"ך ספר מרתק עם סיפורים ושיר השירים , וסיפורי הבריאה , וסיפורי ילדים גם מדברים אלי מאוד התמימות הקסם של הילדות , את הספר מה שלומך דולורוס של יואל הופמן אני מאוד אוהבת , גם את ספרו על שירי אייקו .

 

 

 

 

https://museum.imj.org.il/artcenter/newsite/he/exhibitions/?artist=%D7%A9%D7%9B%D7

%98%D7%A8%2C%20%D7%92%D7%9C%D7%99&list=%D7%9E%D7%9E-&fbclid=IwAR0WXF6q2J86qjih7VufHJjhmnSejSG-z86pWvnXjuyEfHW4OXrjVorsXJw

קישור למוזיאון ישראל המעלה מידע על האמנות הישראלית וחלק קטן מפעילותיה הרב גונית של האמנית הסופרת והמשוררת גליה שכטר

 

 

 

 

מַרְאוֹת יַלְדוּת /גליה שכטר

כַּמָּה צִפֳּרִים עוֹגְנוֹת בִּשְׁעָרַיִךְ?

רְאִי בָּא בֹּקֶר—

מֵקִיץ הַיּוֹם מִסְּבַךְ כַּנְפֵי הַלַּיְלָה

עוֹרוֹ שֶׁל הַר קָרֵב וּבָא

מוּלוֹ רְאִי הַשֶּׁמֶשׁ מְאִירָה

בַּשְּׁבִיל שֶׁמּוֹלִיד אֶת הַמַּרְאוֹת

מוֹרִיק שָׂדֶה וּמַיִם

נֵלֵךְ יְחֵפוֹת

תּוּתֵי בָּר

יַעֲרָה וְחֹרֶשׁ

עִנְבֵי יַיִן

דְּבַשׁ לַיְלָה

מְצַיֵּר

צִפּוֹר בְּשָׁמַיִךְ

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שִׁירִים לִילָדִים מאת :גליה שכטר

 

בַּלַּיְלָה עָטַפְתִּי אֶת בְּנִי

בְּמִינֵי מַחְרוֹזוֹת חַיִּים

הָיִיתִי רוֹקֶמֶת אוֹרוֹת וּצְלִילִים

בַּחֲשֵׁכָה לְמַעֲנוֹ.

מְתִיקוּת שֶׁאֵין לָהּ סוֹף

רָקְמָה בִּי אַהֲבָה אֵלָיו

וְיָדָיו הַקְּטַנּוֹת הָיוּ

כְּמוֹ פֶּלֶא

כְּמוֹ יְעָרוֹת לַיְלָה מְתוּקִים

שֶׁל פֶּטֶל.

 

 

שֵׁן יַלְדֵי הַלַּיְלָה אֹרֶז אֶת חֲלוֹמְךָ

אִמָּא מַמְתִּינָה לְעֵינֶיךָ הַפְּקוּחוֹת

לְגוּפְךָ הַחַם

אֲלֻמּוֹת הָאוֹר שֶׁלְּךָ

נִשָּׂאוֹת בִּי כְּמוֹ דּוּגִית שֶׁל יָם

נוֹשְׂאוֹת אוֹתִי תָּמִיד אֵלֶיךָ

חִיּוּכְךָ מַמְתִּיק אֶת חִיּוּכֵי

יָדַיִךְ הֵן אוֹצַר חַיַּי

גּוּפְךָ וּנְשִׁימָתְךָ הֵם נְשִׁימוֹת חַיַּי.

 

עֲלֵי זָהָב לְרֹאשְׁךָ

שֶׁמֶשׁ גְּדוֹלָה עָלְתָה מִן הַיָּם,הִרְחִיבָה אֶת פִּנּוֹת הָאוֹר.דְּמוּתְךָ,יֶלֶד שֶׁלִּי,

נָגְעָה אֶל הַשָּׁמַיִם הַסּוֹכְכִים מֵעָלֵינוּ,דְּבַשׁ נִגָּר בַּעֲמָקִים, רוּחוֹת נוֹשְׁבוֹת בְּצַמְּרוֹת הָעֵצִים,

עַל חֶבֶל דַּק צוֹעֶדֶת דְּמוּתִי בֵּין יָם וְשָׁמַיִם, אֲנִי מִפַּסֶּלֶת לְךָ אֶת אָהַבְתִּי, עֲלֵי זָהָב לְרֹאשְׁךָ בְּנִי!

בִּתְנוּעוֹת שֶׁל יוֹם חוֹלֵף הַחֲלוֹם, לָקַחַת אוֹתִי,יְלָדַי, הַרְבֵּה מֵעֵבֶר לֶאֱנוֹשִׁי. אֶת זִכְרוֹן יַלְדוּתִי עִצַּבְתִּי, בְּעֵינָיו הַכְּחֻלּוֹת שֶׁל סָבִי. פַּעַם הוּא הָיָה מַבִּיט בִּי וּפַעַם בְּנוֹף הַמּוֹשָׁבָה זִכְרוֹן יַעֲקֹב.

עַכְשָׁו אַתָּה גָּדֵל, כָּל יוֹם חָזָק יוֹתֵר, שָׁמוּר חָזָק עַל תֹּם לִבְּךָ.

בְּמֵיתְרֵי חַיַּי, בְּכִנּוֹר הַדְּבַשׁ שֶׁהִשְׁאִיר לִי אָבִי, נַגַּן נַעֲרִי.

 

 

 

 

 

וּבִכְלָל מָה זוֹ יְכֹלֶת ? שָׁאַל אוֹתִי יַלְדֵי יָם ,

נַגִּיד לִדְחֹף אֶת הַשֶּׁמֶשׁ מֵעֵבֶר לְהַר...

אוֹ אוּלַי לָעוּף עַל כַּנְפֵי פַּרְפַּר... אוּלַי לְטַפֵּס עַל גַּב פִּיל...

אוֹ לְטַיֵּל עַל זָנָב שֶׁל קוֹרְקוֹדִיל...