מאמר:
על הספר פסיפס אנושי נטע ענבר-סבן/ אריק בלום
"זה כמה שנים נשמעים בישראל קולות האומרים שלולא השואה לא הייתה קמה מדינת ישראל"
(עמוד 180).
"פסיפס אנושי" הוא ספר פסיכולוגי-פילוסופי ייחודי המתמקד במושג הייחודי: "להקות אנושיות", ובהתייחסות לפסיפס האנושי של עם ישראל. המחברת מציגה טענה, שהעשייה סביב המוח היהודי ופיתוחו היו דרכי הישרדות שנוצרו כתוצאה מהיעדר טריטוריה לעם ישראל במשך שנים רבות.
נטע ענבר-סבן מעידה על החלטתה להוציא לאור את הספר: "הספר ממש פרץ מתוכי בעקבות לימודי גמרא בקבוצה קטנה יחד עם חברים וחברות, בה לימד בעלה של חברה טובה שלי מירושלים. במשך מספר שנים למדנו, התווכחנו, סערנו ונרגענו בעזרת ארוחת בוקר וקפה. אמרתי להם: 'יש לנו כל כך הרבה ידע משותף. כל אחד מאיתנו הוא חלק מעניין ותורם לפסיפס של הקבוצה שלנו, בואו נכתוב את הידע שלנו'. הם השאירו לי את הבמה והמלאכה, ואני התיישבתי לכתוב. תהליך הכתיבה היה אינטנסיבי מאוד ולווה בעליות וירידות במצב הרוח ובאמונה שלי בספר".
הספר מחולק לשמונה חלקים עיקריים המכונים "אשכולות", ובכל אשכול פרקי משנה:
א. אשכול העוסק בלהקות אנושיות. התמקדות במושג "הלהקה האנושית".
הספר מתאר את גווני החברה הישראלית, כאשר ריבוי הדעות והגוונים הרבים משקפים את עוצמתו של עם ישראל. נטע מעריכה כי מה ששמר על עם ישראל כעם במשך כאלפיים שנה, גם ללא טריטוריה, היא היכולת שלו לספוג את השונות והגוונים בתוכו, יחד עם תחושת שייכות ללהקה.
היא משתמשת במושג ביולוגי מעולם הטבע, ומייחסת אותו לעם ישראל המוגדר כ-"להקה אנושית". "מדובר בקבוצת אנשים שיש להם עניין משותף" (עמוד 22).
נטע מדגישה על בסיס תיאוריות של ענקי ההגות הפסיכולוגית-הפסיכיאטרית, אדלר, יונג ופרויד, ש-:
"כוחנו בלהקתנו. אנו חלק ממערכת של אנשים בעלי יכולות מגוונות, רצונות ומשאלות שונים המצטרפים יחד לפסיפס הלהקה המאפשר את חיינו" (עמוד 27).
בשלב מסויים, לאחר דיון בלהקות מסוגים שונים, יש בספר התמקדות בלהקת העם הישראלי המאופיינת בדגל ישראל, טריטוריה משותפת, המנון לאומי, ובספר מוצג דיון מפורט על התהוותו של עם ישראל על פי מה שכתוב בספרי התורה.
"את גבולות העם היהודי קובעים רבים: חוקים רבניים, חוקי מדינת ישראל ותחושת האנשים לגבי יהדותם" (עמוד 40). גם שנאת היהודים קבעה ברחבי העולם את גבולות העם היהודי.
נטע מודעת ללכידות הנמוכה מאוד של העם היהודי המפולג לאורתודוכסים, רפורמים וחילונים - כישלון
"כור ההיתוך" שהגה בן גוריון. "הלהקות במדינת ישראל רבות ונמצאות בקונפליקטים ובמאבקים תמידיים... גבולותיה, לעומת זאת, סגורים ומסוגרים" (עמוד 40).
ב. אשכול נושאים הנוגעים ביחסים בין-אישיים וחברתיים. אמפתיה, ערבות הדדית וענישה קולקטיבית.
"היבט חשוב של אמפתיה אינו רק לחוש אותה אלא גם להראות לאחר שאנו חשים את שהוא חש"
(עמוד 119). הנושא קשור ללהקות בהתייחסות ללהקות מתנדבים, העוסקים באמפתיה בעזרה לנזקקים,
ולערבות הדדית המיוחסת לעם ישראל בעיקר בעיתות מלחמה. כמו כן, מוזכרת פעילות ארגון בית חב"ד ברחבי העולם וארגון הג'וינט. "לתהליך האמפתיה השפעה קריטית על לכידות הלהקה" (עמוד 120).
ג. אשכול העוסק בעולם התוך-אישי. האגו, הלא-מודע, מנגנוני הגנה, הצל הלהקתי-קולקטיבי.
לאחר דיון ארוך בנושאים הקשורים לפסיכולוגיה של האישיות, נטע מדגישה את כוחו של האגו להישרדות של עם ישראל. "חוסר האונים מכך שלא הייתה לנו טריטוריה הכריחה אותנו, מתוך אגו להקתי חזק, למצוא דרכים אחרות לשרוד, וכך מעשייה סביב טריטוריה עברה להקת עם ישראל לעשייה סביב המוח ופיתוחו. גם העובדה שהייתה לנו אמונה – רעיון לדבוק בו – עזרה בשמירה עלינו כעם".
ד. אשכול תהליכי התפתחות ושינוי פסיכולוגיים. סוגיות בפסיכולוגיה התפתחותית.
רעיון בחירת עם ישראל על ידי אלוהים מופיע פעמים רבות בתורה כגורם מאחד בלהקת עם ישראל.
"אומנם אנחנו חשובים, נזר הבריאה, אבל לא הבוראים. נמצא מישהו מעלינו" (עמוד 216).
האם אמירה קיצונית זו לא הביאה להתבדלות, התנשאות מעל האחרים, מה שהוביל לתגובת שנאה מצידם, לאנטישמיות? האם התנשאות יתר הובילה לאסונות הגלות ולאסון מלחמת יום הכיפורים?
ה. אשכול פלורליזם בלהקה. פלורליזם וריבוי קולות וזרמים ביהדות.
הפלורליזם מוצג כגורם מחזק את הלכידות של להקת עם ישראל, ואני חש שהוא גורם מפלג, ובין
היתר מונע את היכולת להשיב לשאלה הנצחית: "מיהו יהודי"?
ו. אשכול התפתחות ושינוי רוחני-רגשי. תהליכי שינוי והתפתחות, שליטה, דמיון, דמיון מודרך,
טקסים ומשמעותיהם. דיון בתיאוריות מהפסיכולוגיה ההתפתחותית.
ז. אשכול נושאים הנוגעים במוסר. מוסר ביהדות, אור לגויים והמוסר החדש.
נטע טוענת בספרה כי הקוד המוסרי של להקת עם ישראל הוא ספר "דברים". "מצד אחד הספר מורה על מוסר גבוה, התחשבות באחר, שוויון בסיסי בזכות לחיים. מצד אחר הספר מדבר על הלגיטימיות של אלימות קשה כאשר עמים אחרים אינם מקבלים את חוקי המוסר של העם היהודי" (עמוד 173).
הפרק: אור לגויים – העם היהודי כמוביל מוסר חדש מתייחס למוסר חדש ואנושי יותר המצוי בתורה.
"האמנם תפקידנו לשנות את כולם? איזו יוהרה" (עמוד 308).
ספר דברים כולל אוסף גדול של חוקים בתחומים שונים עם ציווי אנטי-דמוקרטי, ובעיניי גזעני.
"לכן, אומר אלוהים, אם הובלת המוסר אינה מתקבלת בנעימות ואין ברירה – יש לדרוס את העמים האחרים ולהרוג בהם כדי להעניק להם מוסר נכון יותר, טוב יותר" (עמוד 308).
ח. אשכול הלהקה וחוקים לניהולה. משילות, שופטים ומנהיגות. התייחסות לרשויות השלטון על פי התורה."כללי השיפוט בתורה ובגמרא עוסקים ביחסים בין הרשויות ומורים על כך שגם המלך וגם הכהן העליון נתונים לכוחם של השופטים... את המלך עצמו אין דנים..." (עמוד 332).
לא ממש ברור האם למלך יש כוח בלתי מוגבל, וחשוב גם מי ממנה את השופטים.
"חוק הלאום" (יולי 2018) מגדיר את מדינת הלאום של העם היהודי, ומקפח את המיעוטים.
"המנהיג יפעל על פי צורכי הלהקה ויהיה נאמן לה, וחברי הלהקה יכבדו את מנהיגותו" (עמוד 335).
הספר כתוב בשפה יפה וברורה, והמחברת משתפת דוגמאות ממטופלים המגיעים לקליניקה עם בעיות בתוך להקת המשפחה או בעיות אישיות-פנימיות, ואלו תורמות לעניין ולהבנת הנושא.
הספר מציג תיאוריות ומושגים מתחום הפסיכולוגיה, חלק פשוטים והאחרים קשים להבנה והכלה.
בכל אחד מהנושאים הרבים המופיעים בספר, יש שיבוץ של פסוקים מן התנ"ך, כגורמים משלימים או מחזקים את המסרים המוצגים במטרה להראות את הקשר בין עם ישראל ותורת ישראל.
נהניתי מאוד מקריאת הספר העוסק בסוגיות רבות, פסיכולוגיות, חברתיות ותרבותיות, אבל הוא גולש הרבה מעבר לנושא המרכזי המופיע על הכריכה: הגוונים המרכיבים את עוצמתו של עם ישראל.
הפיזור לכל כך הרבה נושאים גרם לי בשלב מסויים לתחושת ניתוק מהנושא המרכזי, וסיימתי את קריאת הספר בתחושת חסר, ונותרו בתוכי שאלות ללא מענה על מרכיבי עוצמתו של העם היהודי בהיסטוריה האנושית ובעידן הנוכחי: האם אכן מדובר בעם אחד, לאום אחד או אמונה בדת בלבד?
מהו ישראלי-חילוני?
אני ממליץ בחום על הספר לכל מי שמתעניין בסוגיות פסיכולוגיות ובקשר שלהן למהותו של עם ישראל.
