סיפור:
נשיא שחטא מלקין אותו/תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין
דָּרַשׁ רֵישׁ לָקִישׁ: נָשִׂיא שֶׁחָטָא מַלְקִין אוֹתוֹ בְּבֵית דִּין שֶׁל שְׁלוֹשָה.
שָׁמַע רַ' יוּדָן נְשִׂיָּא וְכָעַס.
שָׁלַח חַיָּל לִתְפֹּס אֶת רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ.
רָדַף אַחֲרָיו וּבָרַח לְמִגְדָּל (וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לִכְפַר חִטִּים).
לְמָחָר עָלָה רַ' יוֹחָנָן לְבֵית הַוַּעַד וְעָלָה רַ' יוּדָן נְשִׂיָּא לְבֵית הַוַּעַד.
אָמַר: וּמָה אֵין רַבֵּנוּ אוֹמֵר לָנוּ דְּבַר תּוֹרָה?
הִתְחִיל מְטַפֵּחַ בְּיָדוֹ אַחַת.
אָמַר לוֹ: וּבְיָד אַחַת מְטַפְּחִין?
אָמַר לוֹ: לֹא, אֶלָּא אִם אֵין רֵישׁ לָקִישׁ כָּאן אֵין לִי אֶלָּא יָד אַחַת.
אָמַר לוֹ: הֵיכָן הוּא וְאַתִּירֶנּוּ.
אָמַר לוֹ: בְּמִגְדָּל.
אָמַר לוֹ: לְמָחָר אֲנִי וְאַתָּה נֵצֵא לִקְרָאתוֹ.
שָׁלַח רַ' יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: הַתְקֵן לְךָ דְּבַר תּוֹרָה, שֶׁהַנָּשִׂיא יֵצֵא לִקְרָאתְךָ.
יָצָא רֵישׁ לָקִישׁ לִקְרָאתוֹ וְאָמַר: דֻּגְמָה שֶׁלָּכֶם דּוֹמָה לְבוֹרַאֲכֶם, כְּשֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח לֹא שָׁלִיחַ וְלֹא מַלְאָךְ, אֶלָּא הוּא בְּעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות יב, יב) – הוּא וְכָל דַּרְגּוֹן שֶׁלּוֹ.
אָמַר לוֹ רַ' יוּדָן נְשִׂיָּא: וּמָה רָאִיתָ לוֹמַר אוֹתוֹ דָּבָר?
אָמַר לוֹ: מָה אַתֶּם סְבוּרִים, שֶׁמָּא מִיִּרְאָה מִפְּנֵיכֶם אֶמְנַע תּוֹרַת אֱלֹהִים? שֶׁאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: "אַל בָּנָי, כִּי לוֹא טוֹבָה הַשְּׁמֻעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ מַעֲבִרִים עַם ה'" (שְׁמוּאֵל-א ב, כד) – מַעֲבִירִים אוֹתוֹ.
