רשמי ביקור בבית הכנסת הקווקזי בטירת הכרמל/ ניצנה איבושיץ  

במסגרת חברותי במועדון גמלאי נחשון כפר סבא הגעתי לסיור בטירת הכרמל בבית הכנסת המפואר הקווקזי.

כבר בכניסה קידם את פנינו שער בעל קשת משיש שעליו חרוט המשפט: "זה השער לה', צדיקים יבואו בו."

תחושת קדושה אפפה אותי בצד כיור עם נטלות לנטילת ידיים  כולו משובץ באריחים ארמנים ומדופן במלאכת מחשבת מדויקת של פסיפסים. כשנכנסתי לבית הכנסת הכה את עיני אור יקרות.

אלפי מנורות הפיצו זוהרן והאירו את הקירות המצופים בסמלי

היהדות.

ארון הקודש מגולף בקישוטי עץ מובלטים כתרים, מנורות עם כפתור ופרח ועלי זית ודפנה, עלים ופירותיהם: רימונים ,תמרים, שבעת המינים וארבעת המנים. שרפים וכנפיהם הכול עשוי מלאכת מחשבת על ידי אומן עץ.

הרמתי עיני וראיתי שמעל ארון הקודש כתוב באותיות קידוש לבנה: "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכו."

ולצדו נר התמיד המפיץ אור אדמדם. את הארון מכסה פרוכת מקטיפה מפוארת רקומה בזהב שש וארגמן שני וכסף.

לפתע הופיע במלא הדרו אדם שהזכיר לי את סבי התמיר, עם זקן ארוך לבן בעל חזות של אליהו הנביא.

הרב יהודה, שחזר בתשובה, אדם מרשים שדיבר בנועם והוא בעל מיומנויות של מורה ומדריך, שיודע לסבר את האוזן ולמשוך את תשומת הלב. לרגש, לרומם את רוחנו ולקרב אותנו לדת ולמסורת, תוך שאילת שאלות, עידוד ומתן חיזוקים חיוביים. הינו מהופנטים והקשבנו לו בקשב רב. גם האפיקורסים שביננו נכנעו לו ושיתפו פעולה. הוא הסיט את הפרוכת הצידה וחשף כספת מרושתת שמגינה על ספרי תורה יקרים ונדירים. הלבושים במעיל ורימונים ,שכל אחד מהם שווה בין שלושים לארבעים אלף דולר.

סביב ארון הקודש ברכת הכוהנים: " יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, יישא ה' פניו אליך ויישם לך שלום".

 

כך קראנו כולנו במקהלה בחרדת הקודש.

וכמובן: "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד", ותפילת מודים דרבנן.

כשהרמנו עינינו לתקרה ראינו שהיא מצופה ברקיעה ובו גומחה מעוגלת ובתוכה ציור של אררט שבקווקז, ובא שוכנת תיבת נוח, שנחה לה על ההר, כאשר נוח ובעלי החיים יצאו ממנה אחרי המבול.

הרב יהודה הסביר לנו על הסמלים של הספירות בסודות הקבלה: כתר, חכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה, תפארת, הוד ויסוד.

תמונה ענקית של הכהן הגדול בבגדיו, ואבנים החושן משובצות ברביד שעל צווארו ומפיצות אור.

מהחלונות המכוסים ויטראז'ים צבעוניים של שבעת המינים ושנים עשר שבטי ישראל, בקע אור צבעוני.

לכל מקום שהפנתי את מבטי, משכה את עיניי יצירת אומנות, כי הקירות מכוסים לגמרי ואין חלק ריק.

דגם של בית המקדש, ספריה ענפה בספרי עיון, סידורים ומחזורים.

שטיחים מפוארים ורקומים.

שאלנו: "מהיכן התקציב?"

ענה: " אוליגרך רוסי תרם 2.5 מיליון דולר עבור הקמתו ותחזוקתו של בית הכנסת.

שאלנו: "מדוע נבחרו צבעי התכול וגווניו?"

ענה: " הצבע הכחול משפיע לטובה על נפש האדם: מרדכי לבש בגדי תכלת וארגמן, צבעי מלכות, כמו הרקיע, וגם בגדי הכהן היו בצבע זה.

שאלנו: "מדוע הפאר וההדר, ולא הפשטות המקובלת הנהוגה בבתי הכנסת?"

ענה: " בגולה רצו להסתיר את היהדות והדת, אך בארץ ישראל ונקיים את המשפט:" ועשו לי מקדש, ושכנתי בתוכו".

כשראיתי את כיסא החלקה וכיסא אליהו הנביא, אמרתי לעצמי: "בה' אעשה כאן בר מצווה לנכדי ראם".

כשפרדנו העניק לנו בקבוקי יין לבן ואדום, שהוא ואשתו מכינים במקום, יין טעים, משובח וכשר עם כוסיות.

הכניס לשקית פותחן מקושט בפיתוחי כסף, בתוך נרתיק מפואר, הכול בטוב טעם וחשיבה יתרה.

יצאנו מבושמים בתחושת הקדושה שאפפה אותנו.

כל ישראל אחים!, כל ישראל ערבים זה לזה!

כך אמרנו כשעלינו לאוטובוס והמשכנו למסגד האחמדי הקרוב ולבית תפילה דרוזי.