סיפור:

המריבה בין ר' יוחנן לריש לקיש/ תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא

 

פעַם אַחַת נֶחְלְקוּ חֲכָמִים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ:

הַסַּיִף וְהַסַּכִּין וְהַפִּגְיוֹן וְהָרֹמַח וּמַגַּל יָד וּמַגַּל קָצִיר, מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין טֻמְאָה? – מִשְּׁעַת גְּמַר מְלַאכְתָּם. וּמֵאֵימָתַי גְּמַר מְלַאכְתָּם?

רַ' יוֹחָנָן אָמַר: מִשֶּׁיְּצָרְפֵם בְּכִבְשָׁן,

וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מִשֶּׁיְּצַחְצְחֵם בַּמַּיִם.

אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: לִסְטִים בְּלִסְטִיּוּתוֹ יוֹדֵעַ.

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: וּמָה הוֹעַלְתָּ לִי? שָׁם קָרְאוּ לִי "רַבִּי" וְכָאן קוֹרְאִים לִי "רַבִּי".

אָמַר לוֹ: הוֹעַלְתִּי לְךָ, שֶׁקֵּרַבְתִּיךָ תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.

חָלְשָׁה דַּעְתּוֹ שֶׁל רַ' יוֹחָנָן וְחָלָה רֵישׁ לָקִישׁ.

בָּאָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל רֵישׁ לָקִישׁ וּבָכְתָה;

אָמְרָה לוֹ: עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל בָּנַי.

אָמַר לָהּ: "עָזְבָה יְתֹמֶיךָ אֲנִי אֲחַיֶּה" (ירמיה מט, יא) – עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל אַלְמְנוּתִי.

אָמַר לָהּ: "וְאַלְמְנֹתֶיךָ עָלַי תִּבְטָחוּ" (שם) – וּמֵת רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ.

 

הָיָה רַ' יוֹחָנָן מִצְטַעֵר אַחֲרָיו הַרְבֵּה.

וְלֹא יָרַד לְבֵית הַוַּעַד.

אָמְרוּ חֲכָמִים: מִי יֵלֵךְ לְהָנִיחַ דַּעְתּוֹ? 

יֵלֵךְ רַ' אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת, שֶׁשְּׁמוּעוֹתָיו מְחֻדָּדוֹת.

בָּא וְיָשַׁב לְפָנָיו.

כָּל מָה שֶׁהָיָה רַ' יוֹחָנָן אוֹמֵר – אָמַר לוֹ רַ' אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת: תַּנְיָא דִּמְסַיְּעָא לָךְ.

אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן: אַתָּה כְּבֶן לָקִישׁ?

בֶּן לָקִישׁ כְּשֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר דָּבָר – הָיָה מַקְשֶׁה לִי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע קְשָׁיוֹת וַאֲנִי מְתָרֵץ לוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה תֵּרוּצִים – וְהַשְּׁמוּעָה נִתְרַוְּחָה מֵאֵלֶיהָ;

וְאַתָּה אוֹמֵר "תַּנְיָא דִּמְסַיְּעָא לָךְ"? וְכִי אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁיָּפֶה אָמַרְתִּי?

עָמַד וְקָרַע אֶת בְּגָדָיו וּבָכָה

וְאָמַר: הֵיכָן אַתָּה, בֶּן לָקִישׁ! הֵיכָן אַתָּה, בֶּן לָקִישׁ!

הָיָה צוֹעֵק וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁנִּטְרְפָה עָלָיו דַּעְתּוֹ.

בִּקְּשׁוּ עָלָיו חֲכָמִים רַחֲמִים וָמֵת.