מסה:
לפגוש חזירים/ עמיקם יסעור
ברחוב חניתה פגשתי צמד חזירים.
מודיע בהכנעה, לכבודו, אדוני הקורא : פגשתי צמד חזירים ברחוב חניתה 74 .המפגש הדרמטי הזה אירע במוצאי שבת ,26 במארס ,במלאת 43 שנים לחתימת הסכם השלום עם מצרים בשעה שש וחצי בערב. מולי הלך אדם צעיר מסיע עגלה עליה יושב ילד והם חלפו לידו זה אחר זה, שני חזירים ,בדרכם אל המדרכה השנייה. לא הספקתי לפלוט זעקת חרדה או לומר ג'ק רובינזון . ריצתם הייתה איטית מעט. כמו של רצים קנייתים או אתיופיים בראשית מרוץ למרחקים, שומרים את כוחם לפיניש רצחני אשר ישים ללעג את האדם הלבן.
רציתי לצעוק באוזני החזירים: איזו חזירות. להגיע הנה לשכונת נווה שאנן השלווה, הרי מקומכם הוא בכרמל. שם הייתי רגיל קרוא אודותיכם במקומונים. אגיד אתכם לצביקה, נציגנו במועצת העיר, וליעקב, יושב ראש ועד נווה שאנן. זה לא בדיוק הזמן להפריע לנו בשנת המאה לייסוד השכונה. מקומכם בכרמל. ואיך זה טעיתם בניווט?. כשאנחנו ירדנו בגדנ"ע מבית בירם למטווח מול ואדי רושמייה ,במקום בו ניצבים מעונות גאולה, לא טעינו אף פעם.
קורא יקר. לא סתם כתבתי את משפט הפתיחה. צירוף המילים, מודיע בהכנעה, מופיע בפתיחת דברי החייל הצ'כי העממי מצבאו של הקיסר פרנץ יוזף ירום הודו לפני מאה שנה. המשפט, ברחוב חניתה פגשתי צמד חזירים ,אמור להתחרז עם אמירתו של סופר ועיתונאי יהודי הונגרי שהכריז לפני מאה עשרים וחמש שנה :"בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים".
החזירים מיהרו לדרכם. אילו נעצרו לרגע קט הייתי אומר להם כי אין טעם לבוא הנה בשבת. הסופרמרקט ברחוב חניתה סגור וכן דוכן השווארמה וחנות הירקות של שלמה וחנות הבשר. והחנות של רוסמן. והמכולת. ובכלל הם היו אמורים לדעת שכבר יומיים שעון קיץ והרי הם אמורים להיות פעילים בעיקר בלילה. שאבס! שאבס!. שבת זה כדורגל.
זכרתי לטובה לאבותיהם את המרד שלהם במר ג'ונס ,האדון של חוות החיות. הם שחררו את כל החיות ,אבל אחר כך קלקלו .הם התדרדרו להתנהג כמו בני אדם
ואתה, קורא יקר ,עליך לדעת, כי לא הייתה זו פגישתי הראשונה עם חזירים לפני כמה חודשים, בשעת השלאף שטונדה שלי ,שמעה רעייתי צעקות של ילדי השכנים. ברחוב חלפו צועדים ברוממות מלכים שלושה חזירים. בעל, אשתו והילד. פעם אחרת ירדתי ברבע לשבע בערב להשליך בה את פח האש/פה וראיתי חמישה חזרזירים חוגגים לידו מעברו השני של הכביש. ובאחת השבתות בצהריים ירדו נכדינו עם כלבתם, ניקה וראו להפתעתם שני חזירי ענק ומיד שבו על עקבותיהם.
יכול להיות שצמד החזירים אשר פגשתי נבהלו בראותם אותי וניתקו מגע. אולי חשבו כי יש בי כוחות של שמשון הגיבור אשר שיסע את הארי כשסע הגדי. האמת שבתור אקדמאי גבוה ,רזה, רגיש ובעל חוש הומור אינני נראה עבאדאי. מכל מקום שמחתי שלא הייתי צריך לנהל עימם משא ומתן. נזכרתי כי בשנת 451 נפגש ו בצפון איטליה האפיפיור ליאו השני ואטילה מלך ההונים, הונגרי פחות חביב מפרנץ פושקש, וליאו שכנע אותו לא לעלות על רומא. לפחות המשא ומתן הזה נחסך ממני.
פחדתי פן יבוא יום והחזירים ישלטו בעירנו כמו העות'מאנים בארץ ישראל ואז תצטרך לפעול נגדם בסתר משפחה חיפאית כמו זו של ארבעת בני זיכרון יעקב : שרה, אהרן ,רבקה ואלכס לפני יותר ממאה שנים.
אילו הייתה רעייתי לצידי הייתי מקבל אומץ. היא אומרת שהחזירים נחמדים. יכולתי לקבל אומץ בהנחת ראשי על כתפה האיתנה. מאז ראיתי חזירים לראשונה ,אני כל הזמן מחשב מתי הסיכוי לפגוש אותם נמוך יותר. לא חשבתי שילכו ברחוב חניתה לאור יום בלי להתחשב בשעון הקיץ
מצביא רומאי היה שולח הודעה לאחר קרב "לי ולליגיונותיי שלום". התנהגתי כמו גבר אלפא. לא מיהרתי לטלפן לרעייתי. רק מקץ חצי שעה שבתי הביתה מכריז : באתי , ראיתי, חזרתי.
