צילום: ניר סלקמן

התזמורת הקאמרית הישראלית בתכניתה" בוקר וערב"  במוזיאון תל אביב/ ורדה שפין גרוס

כריסטוף פופן מנצח אורח ראשי (גרמניה)

יואב לבנון פסנתר

מוזיאון תל אביב לאמנות , אולם רקנאטי

 

שם המופע " בוקר וערב", לקוח מ 2 סימפוניות של היידן, שנוגנו הערב הזה, סימפוניה מס' 6 ("Le matin "הבוקר")וסימפוניה מס' 8 ("Le soir הערב"). ולתוך המסגרת המרנינה הזו שמענו  סולו לפסנתר של יואב לבנון שהפליא לנגן מוצרט, וקטע נוסף וקצר, אדג'ו לתזמורת קאמרית של בטי אוליברו שגם נכחה באולם ועלתה לבמה להודיות.

 

מנצח- כריסטוף פופן , מנצח בינלאומי יליד גרמניה. כיום מנצח ראשי של התזמורת הקאמרית של קֶלְן ומופיע כמנצח אורח עם תזמורות בעולם.

 

סימפוניה מס׳ 6 "הבוקר".של היידן

בפתיחת היצירה יכולנו לשמוע בבירור את עלות החמה, כינור ראשון מצייר ערפילי בוקר, אבוב וחליל מסמנים קרני שמש מפציעה וכלי נשיפה מעץ מציירים את ציוץ הציפורים. ובסיומה של היצירה חוגגים בריקוד כינורות, חליל, בסון וצ'לו.

היידן נחשב ל " גאון שהכשיר גאונים"  או כפי שכונה ע"י מוצרט תלמידו "פאפא היידן".

 

מוצרט קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת מס' 20

לכבוד היצירה מגלגלים לאולם פסנתר כנף שחור מבריק ויפהפה.

על הפסנתר - יואב לבנון,

ב-2016 ייחד כתב עת אמריקני כתבת פרופיל לפסנתרן יואב לבנון, אז בן 12. המראיינת סיכמה: "במאה ה-21 באים אלינו ילדי פלא מרחבי תבל. הפסנתרן הישראלי יואב לבנון, שהופיע בקרנגי הול כבר בגיל שבע, מעדיף שלא להיות מתויג ככזה. אחרי שיחתי עמו הבנתי מדוע. תשובותיו מלאות תובנה ובשלות. איך כינהו מבקר אחד? 'אמן גדול בגוף קטן'".

היום, מאחורי יואב בן ה-19 עשור וחצי של פסנתרנות סוליסטית. מאז גיל שבע הוא מופיע עם תזמורות בעולם, בגיל עשר זכה במקום ראשון בתחרויות “פנינה זלצמן” ו”פסנתר לתמיד”, בגיל 11 ביצע את הקונצ'רטו לפסנתר מס' 1 של שופן באיטליה, והמנצח האגדי, מאסטרו דניאל אורן, אמר אז: "הילד גאון! לבנון מנגן כפי שפסנתרנים אינם מנגנים בשנות ה-40 לחייהם!" וב 2020 בהיותו בן 16 נכתב ב"לה מונד" הצרפתי : "לבנון אינו רק וירטואוז. הבחירות הפרשניות האסרטיביות שלו כבר הופכות אותו למוזיקאי אותנטי, שיש בו הכל להיהפך לאחד מגדולי המאה".

אל הבמה עולה בחור צעיר, אצילי משהו , רזה וגבוה, מתישב אל הפסנתר וכמו בטקס מלטף את הקלידים במטפחת לבנה שומר עליהם מפני אבק, גם הקל שבקלים, יושב מרוכז ברגע הזה  ולאט וכאילו בחשאי מתגנב הפסנתר, בתוך הסערה הכלל תזמורתית,  וכמו מאבק מתנהל ביניהם לאורך היצירה כשלבנון מתרוצץ על הקלידים מעלה-מטה בוירטואוזיות מהפנטת.

הקהל אוהב את יואב לבנון. הוא חוזר לבמה להדרן, שוב המטפחת הלבנה, רגע הריכוז המקסימלי והס באולם. לבנון מנגן ממרום גובהו כאילו בנונשלנטיות מקסימה ובשקט.  גם המנצח, מאסטרו כריסטוף פופן , מכבד את יואב לבנון ויושב בין נגני התזמורת ומקשיב לפלא מחול הידיים על הפסנתר.

לקול תשואות הקהל עולה יואב לבנון להדרן נוסף, קמפנלה של ליסט, משייט על הפסנתר, כאילו לידיים יש חיים משלהן.

שכנתי לקונצרט אמרה שהוא דומה לליסט בצעירותו.

בטי אוליברו -אדג'ו לתזמורת קאמרית

יצירתה הקצרה (6 דקות) של המלחינה הישראלית בטי אוליברו "צומחת" אט אט. תחילתה כינורות חרישיים שהולכים ומתגברים עד כדי סערת צלילים מקסימה עם צל צילה של הרמוניה.

בטי אוליברו שהוזמנה לעלות לבמה לקידה והודיה, היא פרופסור לקומפוזיציה באוניברסיטת בר-אילן וזוכת פרסים רבים בארץ ובתפוצות,

לסיום ניגנה התיזמורת -

יוזף היידן סימפוניה מס' 8 "הערב"

זוהי הסימפוניה האחרונה בטרילוגיית: "הבוקר", "הצהריים" ו"הערב" שתחילתה מנגינה עליזה שובבה ומלאת חיים מובאת ע"י כינורות צ'לו ובסון, והמשכה רפליקות ריקודיות כבדות וחינניות,

אריאל צוקרמן ,המנהל המוזיקלי של התזמורת הקאמרית אמר "ייחודו של היידן כמלחין נעוץ בתפר המרתק שבין מורכבות והומור, כתיבתו מתאפיינת בדיוק עילאי, ברב מימדיות ובמחאה סמויה.. כתיבתו של היידן מאפשרת הרבה חופש למבצעים והוא בית הספר הטוב ביותר לארטיקולציות, פנטזיה וצבעוניות בתזמורת".

 

בחוויה שלי באולמות קונצרטים אינטימיים, כגון האולם במוזיאון תל אביב, אני תמיד חושבת על מלכים ואריסטוקרטים למיניהם,שהיו מופיעים בפניהם אנשי מוזיקה, מנגנים או שרים או רוקדים מינואטים רק להם.

אני מרשה לעצמי להיות מלכה לרגע ולהתמוגג.