מאמר:

על הספר יונתי והודיה עליזה אלקיים עבאדי/ עמיקם יסעור

אלקיים עבאדי  עליזה  -יונתי והודיה: מעשה בחברות -  ספר לילדים  הוצאת ארגמן מיטב 2022 .

זהו ספר ילדים ראשון שכתבה עליזה אלקיים-עבאדי תושבת  קריית ים .שגדלה באילת עד גיל 18. עבדה בשירות המדינה. היא  גימלאית. הוא מתאר ידידות בין הילדה הודיה לבין יונה.

כותרת הספר מדברת על חברות. חברות בין ילדה לבין יונה. יחסים בין בעלי חיים לבני אדם יכולים להיות מסוגים שונים :  ד"ר דוליטל הוא דוגמא להרמוניה ביחסים האלה. ספרים על ילדים וחיות מחמד ביתיות כמו כלב וחתול. אפילו סוס. ידידות זו יכולה גם להיפגם כמו בסיפור ילדים במקראה ,אבא מספר, כמה שזכור לי, , מעשה בנחש ,בו בוגד האיש בנחש ומספר את סיפור הבגידה. יש גם סיפור למבוגרים המתאר אכזבת ילד מקשר עם עגל ביתי כאשר העגל נשחט בסופו של דבר. זהו הסיפור "העגל"  , פרי עטו של  סופר תקופת ההשכלה  מרדכי זאב פייארברג אשר חי ברבע האחרון של המאה התשע עשרה וחיבר את "לאן?" עגנון מתאר בסיפורו "ציפורי קשר בין ילד לציפור בכלוב בבית.

כאן, בספר ילדים זה,  הדגש הוא על אפשרות של הרמוניה והקושי שבה. הוא מתרחש ביער. היער כאן אינו מקום דמוני ומפחיד כמו באגדות האחרים גרים וביצירות דמוניות אחרות. המפגש בין היונה לבין הילדה ,הודיה ,מתרחש ביער. היונה חשה אמפתיה אנושית אל הילדה ומציעה לה חברות. הליכתן בין העצים מעוררת תחושה אידילית. גם איוריה של נטלי פרבר מציגים  נוף נעים סימטרי שאינו מעורר פחד. עצים ירוקים. נוף ידידותי , עוטף ומגן. דגש על הצבע הירוק. דגש על ציורים של שמחה והרמוניה.  המתבונן בציורים חש , כי הילדה אינה הולכת לאיבוד ביער הזה. יער בו יש הרמוניה. האריה והלביאה עורכים מסיבה. אין זו מסיבה גרוטסקית נוסח זו המתוארת ב "אליס בארץ הפלאות". זו מסיבה מבטאת שמחה והרמוניה.  האריה הוא מלך החיות. בכוונה נבחר כאן האריה ולא הזאב הזאב מעורר תמיד אסוציאציה של אכזריות מתוך תיאורו במשלים הקדמונים. היער מתואר כאן כמקום לא דחוס. הילדה היא במרכז התמונות. השועל המאיים על ההרמוניה מתואר כאן באיור כדמות קטנה שאינה יכולה להשפיע בהרבה על גורלה של הילדה הודיה. בין היונה לבין הודיה יש פתיחות כאשר הושיה מספרת ליונה על חלומותיה. חלומות שייכים לתת מודע . אם כן לפנינו יער שאין בו ממהותו של הג'ונגל. האריה מגן על הילדה מפני ערמומיותו של השועל. ערמומיות  של טורף. עצם העובדה שהאריה והלביאה עורכים מסיבה מבטאת ם את רצונם  בהרמוניה ואת היעדר האגו של יצור הדור ושתלטני.

ההתקרבות, הפתיחות והרצון בהרמוניה מעלימים כל תחושה של פחד  ושל אי ודאות הכרוכים בכניסה ליער בו יש חיות טורפות. בולטת הדגשת היסוד האידילי . אותה הרגשה של אידיליות  מנטרלת את התחושה הדרוויניסטית של הישרדות ומאבק.  האידיליות הזאת, מהווה, לדעתי, גם מסר בדבר אפשרות הקשר האנושי החם בעולמנו שעשוי להיות רחוק מן הג'ונגל  אותו מדגישים תיאורים קודרים רבים. ואזכיר עוד את הדימוי של היונה יונת השלום ואת המיתוס של היונה הטסה אל תיבת נוח ובפיה עלה של זית. לא מאבק ולא תחרות עומדים במרכז כאן אלא החברות והאמון.