אוֹזִימַנדיאָס/פֶּרסִי בִּישׁ שֶׁלִי מאנגלית יעקב שקד
פָּגַשׁתִּי הֵלֶך מִמּדִינָה קדוּמָה
שֶׁסָּח: "גִּדמֵי רַגלֵי עֲנָק מִצּוּר
עוֹמדוֹת בַּיְּשִׁימוֹן. בָּאֲדָמָה
חֲצִי קָבוּר קלַסתֵּר שָׁבוּר, וּבצוּר
פָּנָיו, חָקַק פַּסָּל אֶת הַנִּימָה,
בְּאֶבֶן, וּבְאוֹפֶן נֶאֱמָן,
שֶׁל זַעַף, בּוּז, אַדנוּת קָרָה, פּוֹלחִים,
הַיָּד אֲשֶׁר פִּיסלָה, לֵב הָאָמָּן.
וְעַל הַכָּן חָקוּק כּתָב, קֳבָל עָם --
"שׁמִי אוֹזִימַנדיָאס, מֶלֶך עַל מלָכִים:
רְאוּ אֶת פּוֹעֳלִי, גּדוֹלֵי עוֹלָם
וּמַך לִבּכֶם!" הַכֹּל מִזּמַן נִמחַק.
הַכֹּל, סבִיב עִי הַפֶּסֶל, נֶעֱלַם.
חוֹלוֹת בּדִידוֹת שׂרוּעִים עֲדֵי מֶרחָק.
Percy Bysshe Shelley
Translated by Jacob Shaked
I met a traveller from an antique land
Who said: 'Two vast and trunkless legs of stone
Stand in the desert. Near them, on the sand,
Half sunk, a shattered visage lies, whose frown,
And wrinkled lip, and sneer of cold command,
Tell that its sculptor well those passions read
Which yet survive, stamped on these lifeless things,
The hand that mocked them and the heart that fed.
And on the pedestal these words appear --
"My name is Ozymandias, king of kings:
Look on my works, ye Mighty, and despair!"
Nothing beside remains. Round the decay
Of that colossal wreck, boundless and bare
The lone and level sands stretch far away.'
על 'אוזימנדיאס'
יעקב שקד
אוזימנדיאס הוא שמו היווני של רעמסס ה-2, שליטה של מצרים במאה ה-13 לפני-הספירה. הוא היה הפרעֹה שבעבורו בנו בני ישראל את "עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס" (שמות א, יא). שֶׁלִי בחר בדמותו של אוזימנדיאס בכדי להמחיש עד כמה אווילי וחסר-תוחלת הוא חטא היוהרה. הסונֶט הזה היה, הינו, ויהיה, אקטואלי תמיד. אני חושב שמן הראוי לתלותו לנגד עיניו של כל פוליטיקאי ומגלומן. כמה פתטיים הם גדמי הרגליים הענקיות וחצי הקלסתר הקבור, השבור, שנותרו. ההיסטוריה האנושית מלאה ב"מנהיגים" חולי-גדלות שהיו משוכנעים כי יותירו חותם עצום, אך חותמם ניכר בעיקר בחוֹל המכסה אותם.
פרסי ביש שלי (1792-1822), משורר, רומנטיקן ואינטלקטואל, חי רק שלושים שנים קצרות, אך הותיר יבול מרשים של יצירות שירה. את 'אוזימנדיאס' כתב ב-1817, בעקבות גילוי פסל הענק של רעמסס ה-2, על ידי ארכיאולוג ששכחתי את שמו. זה הקדיש שנים לא מעט לתור אחר הפסל, ששִמעו עבר מפה לאוזן. לבסוף הצליח למצאו, לחשוף אותו, ולהוכיח שלא רק אגדה היה.
