צילומים: לאה אינגבר
היצירה זיקוקי די נור תזמורת הבארוק/ שמחה סיאני
עונתה ה-34 של תזמורת הבארוק ירושלים נפתחה ברוב פאר והדר עם שתי יצירות מופת מאת גאורג פרידריך הנדל. הראשונה שבהן היא: מוזיקה על פני המים, והשנייה: מוזיקה לזיקוקי די נור מלכותיים, שהן מהיצירות הבולטות ביותר של הבארוק המאוחר ונחשבות לכוכבים זוהרים בשמי המוזיקה האנגלית, מאז חיבורן ועד עצם היום הזה.
מוזיקה "לאור זיקוקי די נור"
האולם היה מלא עד אפס מקום והקהל נהר לקונצרט הפתיחה של "תזמורת הבארוק ירושלים", כשהוא לבוש במחלצות חגיגיות ונוטל לבבות שוקולד זהובות ואדומות מהקערה שהונחה לפניו. "שיהיה לכם ערב מתוק בפתיחת העונה", כך אמרה במאור פנים אישה צעירה שקיבלה את פניו, וביניהם לאה אינגבר
ידידתי ואני.
הקונצרט נפתח ב"זיקוקי דינור" תרתי משמע! לפנינו ראינו תזמורת מלאה עם כלי נשיפה מיוחדים במינם, עתיקים ונדירים, שצרפו קולם המיוחד והעשיר לקולות חבריהם בתזמורת.
פרופ' דוד שמר, חברי תזמורת הבארוק ירושלים ונגנים אורחים, פתחו את עונתה ה-34 של התזמורת ברון ובהדר עם שתי יצירות פופולריות של גאורג פרידריך הנדל: ראשונה – מוזיקה על פני המים, ושנייה: מוזיקה לזיקוקי די נור מלכותיים, האוצרות בתוכן סיפור כמו מהאגדות. אך אל נקדים את המאוחר למוקדם, ונכיר תחילה את הקומפוזיטור אישית: מקום הולדתו, ילדותו וחייו.
גאורג פרידריך הנדל
הייתי סקרנית לדעת מי המלחין הזה, שדיבר גרמנית, אנגלית ואיטלקית והפך, לדעתי, לגאון מוזיקלי. ביקשתי לעקוב אחרי תולדות חייו ולהבין, כיצד הגיע לדרגה זו של הלחנת יצירות שהן כה אהובות, אז כהיום. חקרתי ומצאתי, שהנדל נולד בשנת 1685ב"האלה" לאב שהיה ספר-מנתח. כבר בגיל שבע התגלה כצ'מבליסט ונגן מוכשר בעוגב, ולא תאמינו, כבר בגיל תשע החל להלחין!
ב-1700 למד אצל פרידריך וילהלם צאכו, (Zachow) ששימש נגן העוגב של "כנסיית הגבירה" (Liebfrauenkirche). בשנת 1702 החל בלימודי משפטים באוניברסיטת "האלה" וכעבור שנה פרש מלימודיו לטובת המוזיקה. הנדל זכה במשרת כנר בתזמורת בית האופרה של המבורג, ובשנת 1705 הלחין את האופרות הראשונות שלו: "אלמירה" ו"נרו" ואחר כך עוד שתי אופרות בשנת 1708: "דפני" ו"פלורינדו".
בשנים 1706-1709 למד באיטליה, כי חזה שסגנון האופרה האיטלקי יכבוש את הלבבות, וצדק! הוא לקח לתשומת לבו את דברי מבקר המוזיקה והמלחין יוהאן מאתזון שהעיר לו, שהמוזיקה שהלחין אמנם הייתה חזקה בהרמוניה, אך לוקה בחסר כשמדובר במלודיקה.
בשנותיו באיטליה התוודע הנדל אל טובי המלחינים, בהם וויוואלדי וקורלי, מהם למד על הסונטה והקונצ'רטו. מאלכסנדרו סקרלטי, למד את סודות האופרה האיטלקית והקנטטה ואף מבנו של סקרלטי, דומניקו, שהפסיד לו בנגינה בצ'מבלו אך ניצח אותו בנגינה בעוגב. הייתה זו תחרות שהיוותה בסיס לידידות אמת ולהערצה הדדית בין השניים לאורך ימים.
הנדל כתב קנטטות רבות שהיו פופולריות, במיוחד ברומא, (שם נאסרה האופרה באופן רשמי). הקנטטות המוכרות כיום הן: "לוקרציה" (המבוססת על הפואמה "אונס לוקרציה" של שייקספיר), ו"אקיס, גאלאתיאה ופוליפמוס". יצירותיו של הנדל מקיפות כחמישים אופרות, שלושים ושתיים אורטוריות, אוסף גדול של מוזיקה כנסייתית ואוסף גדול אף יותר של מוזיקה כלית.
בשנת 1710, גאורג לודוויג, הנסיך הבוחר מהנובר, לקח את הנדל תחת חסותו, אולם לאחר זמן נתגלעו ביניהם דין ודברים, והוא פנה לחפש אפשרויות נוספות באירופה. בשנת 1712 החליט הנדל, להשתקע בבריטניה.
על פני המים כמו באגדות
המלכה אן, העריכה את הנדל מאד והוא היה במעמד גבוה בחצרה.
בשנת 1713 כתב "אודה" לכבודה והיא שילמה את שכרו ביד נדיבה
– 200 לירות שטרלינג. לצערו הרב, בשנת 1714 מתה המלכה (שלא נישאה מעודה ולא הותירה אחריה צאצאים) והיורש שלה, גאורג לודוויג, היה למלך ג'ורג' הראשון. בשנים הראשונות לאחר המלכתו, נפגע מאד מעמדו המכובד של הנדל בחצר המלוכה הבריטית, אך בחלוף הזמן התפייסו השניים ובמיוחד לאחר שהלחין הנדל בשנת 1717 את הסוויטה "מוזיקה על פני המים".
הנדל ביצע את היצירה הזאת כהפתעה למלך. מסופר שהוא שכר, על חשבונו, חמישים נגנים! עת המלך שט בסירה מפוארת ומעוטרת, כמו באגדות, בליווי נשים יפות, מטעמים ומשקאות..., כשהנדל והנגנים מלווים אותם בסירות על פני נהר התמזה ומשמיעים את הסוויטה "מוזיקה על פני המים". הייתה זו הפתעה גדולה למלך, וכך זכה הנדל מחדש לחיבתו של הלה, הועלה בדרגה בחצר המלך וקיבל יחס חם ומיוחד גם מאנשי החצר. (יש אומרים שהסיפור אינו נכון, אך מה אכפת, הסיפור יפה ואנו אוהבים סיפורי אגדות).
ניצחון המים על האש
השנים חולפות, הנדל כבר זקן ונערץ על ידי המלך וכל אנשי הממלכה. באותה עת, אירופה בערה ואחד מפריטי הנשק החם המבוקשים והפופולריים ביותר, היו זיקוקי הדי נור. המלך ג'ורג' ביקש לחגוג את "הסכם השלום", (שסיים את המריבות על הירושה האוסטרית), באירוע יוצא מן הכלל בו נכללו זיקוקי די נור מרהיבים ומוזיקה שתלווה את אורות הזיקוקים.
ההכנות היו מרובות וההתרגשות רבה לקראת החגיגה, אך אויה, מזג האוויר של חודש אפריל היה רצוף רוחות וגשמים, המשגרים לא נבדקו כיאות לפני שיגור זיקוקי הדי נור..., מספרים, שחלק מהחיילים שהיו אחראיים על השיגור, נפגעו ביותר ואף הפכו לנכים עקב כך וזעקותיהם נשמעו עד למרחוק..., ועוד מספרים ששמלתה של אחת הגבירות המכובדות שהייתה בין המוזמנים, עלתה באש ויצרה מהומה בין כל האורחים..., מה אומר לכם רעיי, קטסטרופה! אך לא תאמינו, ידה של המוזיקה הייתה על העליונה! היא שרדה את הצער והמהומה שנגרמו בשל החיזיון האורקולי שלא צלח, ומצאה חן באוזני האצילים וכל הקהל שבא לחזות באירוע המיוחד הזה. יצירה זו, של מוזיקה על פני המים, הייתה באמת מוזיקה שחדרה ללבבות והושמעה שוב ושוב, וגרמה רוב נחת למלך שהאזין לה בשקיקה כל אותה עת.
מנצח ותזמורת לתפארת!
אין ספק, שתזמורת הבארוק ירושלים שלנו, למרות שהיא צנועה ביחס לתזמורתו הגדולה של הנדל, ולמרות שאנו לא יושבים בסירה מפוארת אלא באולם מפואר עם אקוסטיקה נהדרת, נתנה ביצוע נפלא של שתי היצירות האהובות של הנדל, בניצוחו של מנצח הכבוד מאסטרו פארוס ומגדולי המבצעים של הנדל בימינו!
ועתה, מספר מילים על מנצח הכבוד:
אנדרו פארוט (Andrew Parott), מנצח בריטי, נולד בוולסול, הממלכה המאוחדת ב-10.3.1947, הוא ידוע בעיקר בביצועיו החלוציים, המצטיינים בבקיאותם ההיסטורית למוזיקה טרום-קלאסית, ומנצח על רפרטואר רחב,
הכולל גם מוזיקה בת זמננו.
בשנת 1973 ייסד פארוט את קונסורט אטברנר, מקהלה והרכב נגנים בכלים אותנטיים, השוכן בלונדון. הוא היה המנהל המוזיקלי של נגני מוצרט של לונדון במשך שנים אחדות, עד ספטמבר 2006. היום פארוט הוא המנהל המוזיקלי של קולגיום ניו יורק, בניו יורק.
פארוט פרסם מאמרים חשובים על באך, מונטוורדי ופרסל, השתתף בעריכת
ספר המזמורים החדש של אוקספורד וחיבר את מקהלת באך התמציתית, ספר ששאב את המידע לכתיבתו מעבודתו של ג'ושוע ריפקין, על ביצוע יצירותיו הווקאליות של באך בקול יחיד לכל תפקיד. משנת 2007, משמש אנדרו פארוט כמנצח כבוד של תזמורת הבארוק ירושלים.
ישבתי עם לאה אינגבר ידידתי בשורה השנייה, כשעינינו לא משו מהכלים העתיקים שנישאו על ידי נגנים שלא היו מוכרים לנו בתזמורת. היו אלה כלי נשיפה עתיקים, שהפעמון שלהם היה מכוסה בחומר צבעוני בגווני ירוק-אדום ששבו את עיניי כל. "נדירים הם כלים אלה בארץ ונדירים גם המנגנים בהם", כך סיפר לנו החצוצרן אלון מלניק אותו פגשנו ליד מלון "המלך דוד" בצאתנו מהקונצרט. אלון השלים את ידיעותינו בקשר לכלים המיוחדים שהשתתפו בקונצרט נפלא זה.
מה אומר לכם, רעיי, בכל פעם אני מתפעלת מחדש מחברי התזמורת, שנראית ונשמעת כמשפחת נגנים חמה ומלוכדת, תחת ניהולו האמנותי של פרופ' דוד שמר, שאין כמוהו, הן כמנהל האמנותי של התזמורת, הן כמנצח בדרך כלל של התזמורת, והן כנגן צ'מבלו וכלים נוספים.
נגני התזמורת היו: כינור ראשון – נעם שוס, ליליה סלבני, נעם גל, יאסוקו הירטה; כינור שני – דפנה רביד, פאולה פרטלס, תמי בורנשטיין, נהרה כרמל; ויולה – יעל פטיש, נינה לוטרמן; צ'לו - אורית מסר-יעקבי, לוצ'יה ד'אנה;
קונטרבס – רון ופריק, איווי בלום; אבוב – אביעד גרשוני, טל לוין, בר צימרמן; בסון – גילת רוטקופ, גלית צדוק; חצוצרה – אלקסיס באסק, אלון מלניק, רונה ברוש; קרן – ניבנטי קרונרטנה, ברק ייבין, שלומי עיני; כלי הקשה – דוד פישר; צ'מבלו – דוד שמר.
הקונצרט הסתיים בזיקוקי די נור, שהתבטאו במחיאות כפיים סוערות לכבודם של כל המשתתפים. המאסטרו אנדרו פארוט, נשא פרחים בידיו, השתחווה שוב
ושוב בפנינו והלך אל מאחורי הקלעים. לאה ואני עם הקהל כולו, המשכנו למחוא כפיים והוא שב שוב ושוב לקדמת הבמה, סמוק מהתרגשות, כשפרופ' דוד שמר לצדו והנגנים מקיפים אותם ומשתחווים, לאות תודה, פעם נוספת עם חיוכים
מאוזן לאוזן...
אכן ראינו זיקוקי די נור בקונצרט זה, ואנו כמהים וסקרנים להיות צופים בקונצרט הבא של תזמורת הבארוק ירושלים – קונצרט לחג המולד ולראות, אלו הפתעות מכינים לנו פרופ' שמר וחברי התזמורת, בפתח השנה האזרחית החדשה. להתראות בקרוב!
_________
*פרטים על גאורג פרידריך הנדל ועל המאסטרו אנדרו פארוט נלקחו מהוויקיפדיה.
