סיפור:

הימים מתקצרים/תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה

 

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ:

 

כֵּוָן שֶׁרָאָה אָדָם הָרִאשׁוֹן יוֹם שֶׁמִּתְמַעֵט וְהוֹלֵךְ,

 

אָמַר: אוֹי לִי, שֶׁמָּא בִּשְׁבִיל שֶׁסָּרַחְתִּי עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדִי וְחוֹזֵר לְתֹהוּ וָבֹהוּ,

 

        וְזוֹ הִיא מִיתָה שֶׁנִּקְנְסָה עָלַי מִן הַשָּׁמַיִם.

 

עָמַד וְיָשַׁב שְׁמוֹנָה יָמִים בְּתַעֲנִית וּבִתְפִלָּה.

 

כֵּוָן שֶׁבָּאָה תְּקוּפַת טֵבֵת וְרָאָה יוֹם שֶׁמַּאֲרִיךְ וְהוֹלֵךְ,

 

אָמַר: מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא,

 

הָלַךְ וְעָשָׂה שְׁמוֹנָה יָמִים טוֹבִים.

 

לַשָּׁנָה הָאַחֶרֶת עֲשָׂאָם לְאֵלּוּ וּלְאֵלּוּ יָמִים טוֹבִים.