צילום: מלי ארואסטי
על החיים בצילה של הקורונה עם נטע ענבר סבן / יהורם גלילי

הפסיכולוגית והסופרת נטע ענבר סבן, שבימים אלו יצא לאור ספרה "מחול התודעה והנפש", מתארת את השינויים הרבים שאנו עובדים מאז פרצה המגפה לחיינו, ומגלה אנו נתקעים בתבניות חשיבה וכיצד לשנותן

נטע ענבר סבן, פסיכולוגית מזה למעלה מ-35 שנה, הוציאה בימים אלו את ספרה "מחול התודעה והנפש - מבט פסיכולוגי על תהליכי התפתחות אישית וחברתית" (גלילי הוצאה לאור). הספר מסכם את תקופת הקורונה ומתאר בפירוט את השינויים הרבים שעברנו ואנו עדיין עוברים, כמו גם את הצורך למצוא מחדש את האיזון הפנימי, הבין-אישי והחברתי.

"מחול התודעה והנפש" הוא למעשה ספר ספירלי מתחילתו ועד סופו. תהליך ספירלי עמד במרכז התפתחות הרעיון הציוני שהביא להקמה מחודשת של ישראל. הוא החל במוחם של מספר אנשים בסוף המאה ה-19, נבט וגדל, התרחב והעמיק עד שהרצל לקח אותו קדימה והעלה רעיון להקמת מדינה חדשה בארץ ישראל הישנה. רבים ואחרים מצאו דרך שבה ניתן לממשו במציאות ואף פנו לנדבנים ובראשם רוטשילד. היה צריך לקבוע נהלים למדינה, להכריז עליה ואז להילחם מלחמות עקובות מדם. אנו חיים במדינה עצמאית, ריבונית וחזקה מבחינה כלכלית וביטחונית, אך עלינו לעבוד הרבה כדי שתמשיך להיות חזקה מבחינת לכידות וקבלת האחר בתוכה – מדינה המורכבת מגוונים שהם עוצמתה".

צילום: בית הנשיא 

נשיא המדינה יצחק הרצוג, שקיבל לאחרונה עותק מהספר "מחול התודעה והנפש", כתב במכתב ששלח לנטע ענבר סבן, בין היתר: "עיינתי בספר והתרשמתי מהאופן שבו הצלחת להציג את תהליכי ההתפתחות שלנו כבני אדם, וגם את האופן שבו תהליכי חשיבה משתלבים ומשפיעים על התפתחות רגשית. נראה לי כי ספרך זה מיטיב לשקף את עשרות שנות ניסיונך כפסיכולוגית קלינית ואת התהליכים שעברת עם מטופלייך. קבלתם של ספרים כמו שלך משמחת אותי מאוד".  

נטע, עדיין קיים חשש בקרב הציבור בישראל ובעולם מהקורונה, אחרי תקופת הסגרים?
"כיום הגענו למצב שבו אנו חיים בצלה של הקורונה, עדיין חוששים אבל מבינים שלא ניתן להמשיך לעצור את חיינו בגלל המחלה. מבחינה נפשית חווינו ואנו עדיין חווים את סערת הקורונה. הקורונה הפסיקה להיות חלק מהשיח. נושאים אחרים תופסים את סדר היום הציבורי, אבל הקורונה עדיין כאן, גם אם המספרים פוחתים וחומרת המחלה בירידה השפעותיה כפי שנחרתו בנו נשארו והן משפיעות על ההסתגלות והתפקוד של מבוגרים, בני נוער וילדים. אחרי למעלה משנתיים של מגיפה אנחנו נדרשים להסתגל למציאות מחדש. לכאורה נראה כאילו הכול אותו דבר: הילדים חזרו לבתי הספר, אנחנו חזרנו לעבודה, מופעי תרבות חזרו והנסיעות לחו"ל הרקיעו שחקים. המפגשים עם בני משפחה, חברים, חתונות ובר מצווה – כל אלה שבו לחיינו. ובכל זאת יש דברים שהשתנו: אנשים רבים לא חזרו למקומות עבודתם עקב פיטורין או מבחירה, התורים לרופאים ולבדיקות רפואיות התארכו עוד יותר ממה שהיו קודם, הכלכלה צונחת והתפיסה החברתית- פוליטית משתנה בכל העולם וגם בישראל".

לדבריה, בקורונה השתנו תבניות החשיבה שלנו ובבת אחת נזרקנו למציאות חדשה, שבה היה עלינו לשנות את הקשר עם אנשים. "כתוצאה מכך עלו במידה רבה הפניות לטיפול נפשי, ואין מענה הולם ציבורי לסובלים מדיכאונות, מחרדות ומאובדנות. כשמנסים למצוא מענה באופן פרטי, נתקלים בחוסר משווע של מטפלות ומטפלים נפשיים. מבוגרים, בני נוער וילדים ממשיכים לסבול, ועם כל בן משפחה שסובל מדיכאון או מחרדות סובלת משפחה שלמה. יותר ילדים מתחת לגיל 14 פוגעים בעצמם, מתגבר ניתוק חברתי והם נשאבים לרשתות החברתיות. כל אלה מביאים לירידה במצב הנפשי, לדכדוך ולדיכאון, לחרדות קשות ולוויתור על חיים של פעילות והתפתחות".

מהן התובנות החשובות שלך מתקופת הקורונה?
"עלינו לדעת וגם לקבל את העובדה שהיו מגיפות בעבר ויהיו לצערנו בעתיד. עלינו ללמוד להתמודד עם מה שהחיים מזמנים לנו מתוך מוכנות להגמיש את תבניות החשיבה שלנו ולנקוט בדרכים חדשות של התנהלות. עם ישראל ידוע בהתמודדותו עם מצבי חירום. מלחמות ישראל הוכיחו שבזמן מצוקה אנו יודעים להתאחד, לעזור לאחרים וליצור רקמה חברתית תומכת וחשובה. גם האתגרים שאיתם אנו מתמודדים בין המלחמות אינם פשוטים: אין ספור התנקשויות ומעשי טרור, קשיים כלכליים ועוד – כל אלה לוקחים משאבי נפש ואנרגיה. ובתוך כל אלה, במעט מאוד שנים הקמנו מדינה לתפארת. עם זאת, עלינו לדעת כי איננו חייבים להיות אחידים אבל כן מלוכדים, לקבל את השונים בתוכנו ולכבדם ולשים לב לאוכלוסיות החלשות ולמבוגרות".

היא מדגישה כי עם פרוץ הקורונה התברר שהמדע, המתבסס על היסוד הגברי בחשיבה, לא יוכל לפתור לגמרי את הבעיה, אלא יוכל לתרום באמצעות פיתוח חיסונים ותרופות, חשיבה על נהלים כמו חבישת מסיכות, בידוד בעת מחלה או סגרים המוניים, "אבל את המחלה והדבקתה החשיבה הגברית לא פתרה. היה נחוץ לשנות את תבניות החשיבה לגבי מה חשוב ולמצוא דרכי התנהגות והתייחסות חדשים. הצעירים היו צריכים למצוא מחדש את דרכם לאחר שהמסלול הקבוע: עבודה-טיול-לימודים אחרי הצבא לא התאפשר. בספר אני מראה כיצד ניתן לזהות תבניות חשיבה מקובעות ואת הדרכים לשנותן, כך שיתאימו למצבי החיים החדשים - ברובד האישי וגם ברובד החברתי והפוליטי".

נטע: "כיום אנו עמידים יותר בפני המחלה, בעיקר בשל העובדה שחלק גדול מאוכלוסיית המבוגרים מחוסנת. זאת, בנוסף לכך שהווריאנטים של המחלה קלים יותר מאשר היו בהתחלה ורוב החולים מחלימים ללא צורך באשפוז. לכאורה החיים חזרו למסלולם, אבל עדיין יש מחסור בעובדים בענפים רבים במשק, שדות תעופה תקועים בגלל אנשי מינהלה, ביטחון ותפעול שעזבו, במסעדנות חסרים מלצרים, בבריאות חסרים עובדי סיעוד בעיקר בטיפול בקשישים, ובמערכת החינוך חסרים אלפי מורים. אצל רבים תבניות חשיבה כמו: לקום בכל בוקר, ללכת לעבודה, לחזור, לתפקד בבית ולטפל בילדים פסקו להיות רלוונטיות כשהקורונה סגרה אותנו בבתים, בודדה או תקפה אותנו. חשיבה מחודשת החלה להרים ראש, ותבניות חשיבה העוסקות בחשיבות המשפחה, ברצון למצות את הרגע, בצורך לשלב בחיי העבודה גם הנאות ומנוחה - כל אלה הביאו לכך שרבים לא חזרו לעבודה. זה משפיע על המשק, שבמידה מסוימת נעצר וכבר לא ניתן לקבל שירותים שהיינו רגילים אליהם".

לטענתה, גם המבוגרים חוו וחווים משברים. חלק מאלה שאיבדו את פרנסתם לא הצליחו לחזור למעגל העבודה. הם נכנסו לדיכאון או לחרדה חמורים, התפקוד היומיומי פסק, גם כאשר קיבלו טיפול נפשי בשיחות ובתרופות ההחלמה מדיכאון וחרדות אורכת זמן. בינתיים הילדים ובן/בת הזוג מתמודדים עם הורה חולה, עולים פחדים גם מעצם העובדה שההורה שאמור להיות חזק ומגן נחלש ונאבק את בריאותו הנפשית. תוצאות המשברים נשארות חקוקות בנפשם של כל בני המשפחה ומשפיעות על האנרגיה הנפשית החופשית להתמודד עם דברים חדשים ולהתפתח. תקופת הקורונה גרמה גם לשברים בזוגיות, לרצון לשנות תעסוקה המשפיע על כל בני המשפחה ולבזבוז כספים על נסיעות לחו"ל. "אנשים אומרים כי הבינו שהחיים זמניים וכדאי לנצל כל רגע לשם הנאה. כל אלה הם תוצר של  שבירת מהלך החיים וקושי לבנותו מחדש בדרך אחרת שתתאים למציאות החדשה".

"מחול התודעה והנפש" מיועד לכל מי שמעוניין להוציא את המיטב מעצמו ,לעבור שלב נוסף של התפתחות בחיים, להקשיב לתוכנה הייחודי של נפשנו ולממשה. כך ניתן ללמוד כיצד ניתן לעשות זאת, איך עובד מוחנו, מדוע אנו נתקעים בתבניות חשיבה המשפיעות על חיינו ומהי הדרך לשנותן: בתוכנו, בזוגיות, בהורות, בקריירה וגם בתהליכים לאומיים, חברתיים ופוליטיים.

נושא נוסף, שעליו היא שמה דגש בספרה, הוא המקום של היסוד הנשי בחיינו ושל האישה המשתנה. על פי יונג, יסוד גברי פירושו להתנהל על פי הרציונל, המודעות, ישירות להשגת המטרה. היסוד הנשי כולל התנהלות על פי האינטגרציה, האינטואיציה, המעגליות והלא מודע. נושא חשוב נוסף הוא תהליך ההתפתחות כתוצאה מתהליכי חשיבה, מחול ההתפתחות והקיבעון. "תבניות חשיבה מתגבשות בנו מרגע הלידה, ובמהלך החיים מכתיבות את מה שנשמע ונראה, את דעותינו וערכינו, את יחסינו לאחרים ואת כל מה שנרגיש, נחשוב ונעשה. תבניות חשיבה יכולות להשתנות ומשפיעות עלינו, כפי שאנו משפיעים עליהן בתהליך גומלין של התפתחות", אומרת נטע. "כשאנו מקובעים בתבניות חשיבה עלולים להתרחש כשלים בתפיסת מקום הנשים והילדים בחברה, בדעותינו על אחרים, במלחמות וביכולת המיוחדת של גברים ונשים בישראל לפרק תבניות חשיבה ולהיות יצירתיים וחדשניים".

הספר "מחול התודעה והנפש" (גלילי הוצאה לאור) נמכר בחנויות הספרים ברחבי הארץ ובאתר:
https://neta-inbar-saban.com/%d7%9e%d7%97%d7%95%d7%9c/