רשימה:

על המשוררת גאולה הודס פלחן ז"ל/ שושנה ויג

 

גאולה הודס פלחן. .24.11.22-13.8.66

המשוררת ילידת ברית המועצות עלתה לישראל בשנת 1971. כתבה שירים מגיל צעיר ולא התבלטה בעיקר בשל אופייה המצטנע. היא חייתה בינינו בתקופה שבה ככל שאתה מרעיש וחושף את עולמך ואת צרותיך אתה זוכה לחשיפה עצומה. מעט ידוע לקוראים על עולמה הפרטי אבל עולמה הספרותי הרוחני הלך והתעצם עם השנים והגיע לספרים רבים ומסתכם בעשרים ספרים בחייה ואחד לאחר מותה. עסקה בימיה האחרונים בכתיבת ממואר שנערך עם הסופרת גל אלגר. ספר שיראה אור בחודשים הקרובים וייקרא ״מינל״ שם אביה החורג.

ראשית דרכה הייתה בפרסומים בהוצאת עקד( 8 ספרים) כשהספר הראשון התפרסם בשנת 1994 בכותרת ב״נשימה אחת״.

משנת 2015  את שיריה פרסמה ספריה בהוצאת ״פיוטית״, הספר הראשון הוציאה עימי נקרא "הצללים נעים באיטיות" היא התגלתה בעיניי ככותבת מאוד ייחודית, חרוצה מאוד, כתבה מדי יום שירים קצרים, ללא כותרת, והקפידה להצמיד לשירים תאריכים. כך ליוויתי אותה במשך כחמש שנים ויצאו לאור 8 ספרי שירה. היא שלחה את הקבצים מהודקים, צנועים מאוד וככל שהיה יותר מרחב על הדף מסביב לשיר השיר היה מזוקק יותר. לא נזקקה לעריכה רק להגהה. ניכר שכל שיר שילדה היה מסע מטלטל של נפש המבקשת להנציח את עצמה. הכתיבה שלה הייתה מאוד ספירטואלית, שילבה יסודות שבטבע מים, שמים, אדמה, אש. זו מיסטיקה יהודית ואוניברסלית שהיא התמקדה בה. מבקרים כתבו על ספריה אילן ברקוביץ 02.01.2017

״…כותבת מתוך תודעה של משוררת נידחת. שיריה משקפים, החל מספר השירים הראשון שלה "בנשימה אחת" (1994, הוצאת עקד) ועד ספר השירים החדש שלה "איגרת ללהבה" (2016, הוצאת פיוטית), וביתר שאת בו, את המאבק שהיא מקיימת בין הנידחות הקיומית שלה כמשוררת לבין הרצון שלה להתקבלות ספרותית והכרה ציבורית.״

 

כמי שהכירה אותה בשנים שעבדנו יחד אני יכולה לספר שהקרבה בינינו היו למען השירה. היא חיברה שירים ונסעתי אליה אל מקום מגוריה לחגוג את ההשקה בבית קפה ליד הבית או בכנסייה הסקוטית כשחברים ומשוררים מלווים אותה.

בשנת 2019 יוצא לאור ספר ראשון ״היפאטיה״ בהוצאה עצמית, מיאסטקובצקי ויוצאים לאור 4 ספרים. הספר האחרון שהספיקה בחייה יצא לאור בשנת 2022 בכותרת כל כך סמלית ״תשורה לחיים שלא נחוו".

 

גאולה הודס פלחן מבחינתי היא משוררת ענקית שמקומה חייב להישמר.

וכפי שמספרת הסופרת גל אלגר

״הייתה בה המון נחישות להוציא את הספר לאור. להוציא את הסיפור שלה, של מינל.״

עוד נשמע על גאולה, היא נשארת איתנו בדרכה המיוחדת.